ציפיות רציונליות – הבדלי גרסאות

{{שכתוב|תרגמת וניסוח. הערך מתורגם ככתבו מהאנגלית|נושא=מדעי החברה}}

 

 

==תאוריה==

::: ''P'' = ''P*'' + ''e''

 

 

כש-*P הוא ציפייה רציונלית ו-''e'' הוא אזור טעות רנדומלי, שמצופה שיהיה אפס, והוא החלק העצמאי של ''*P''.

תאוריות הציפיות הרציונליות פותחו כדי להגיב על הסדקים הנראים לעין שהתבססו על "ציפיות מסתגלות". תחת ציפיות מסתגלות, ערכם של ציפיות עתידיות של ערכים כלכליים מבוססים על ערכי עבר. לדוגמה, אנשים עלולים לנבא אינפלציה עתידית על ידי צפייה באינפלציה שקרתה בשנה האחרונה ובשנים קודמות. תחת ציפיות מסתגלות, אם הכלכלה סובלת בקביעות מעלייה באינפלציה (ייתכן אף בגלל מדיניות הממשלה), אנשים יניחו, בלי אומדן אמיתי, שאינפלציה תהיה תמיד. זוהי הסתכלות לא ריאליסטית - בוודאי אנשים רציונליים עלולים במוקדם או במאוחר להבין את המגמה ולקחת אותה בחשבון כדי ליצור את הציפיות שלהם. כמו כן, מודלים של ציפיות מסתגלות אף פעם לא מגיעים לשיווי משקל, במקום רק לזוז בצורה [[אסימפטוטה|אסימפטוטית]].

 

 

משתמשים בהיפותיזה של הציפיות הרציונליות כדי לתמוך במסקנות הנחשבות קיצוניות לגבי עריכת מדיניות כלכלית. לדוגמה, מדיניות הצעות לא אפקטיביות (תאוריה שהמציאו תומאס סארג'נט וניל וולאס בשנת [[1976]]). אם השלטון מנסה להפחית את האבטלה באמצעות מדיניות כספית מתפתחת, פקידים יצפו מראש את האפקטים של שינוי המדיניות ויעלו את ציפיות האינפלציה בהתאם. לאחר מכן הם ינסו לבטל את האפקט המתפתח שיגדיל את אספקת הכסף. כל מה שהשלטון יכול לעשות זה להעלות את שער האינפלציה, מה שהעובדים לא יכולים לעשות, וזוהי תוצאה קלאסית-חדשה מפורשת. במהלך שנות השבעים, ציפיות רציונליות הופיעו כדי להיווצר מתאוריות מקרו-כלכליות קודמות ומיושנות, אשר הגיעו לשיאן עם [[הביקורת של לוקאס|"ביקורת לוקאס"]]. בכל אופן, תאוריית ציפיות רציונליות אומצה במשך המקרו-כלכלה המודרנית כעיצוב הנחה הודות לעבודה של קייניסנים חדשים כגון [[סטנלי פישר]].

 

 

==ביקורת==

 

כמו כן, המודלים של מות' ושל לוקאס (והגרסה החזקה ביותר של השערת השווקים היעילים) מניחים שבכל זמן נתון, יש לשוק כלכלי או לכלכלה רק "שיווי משקל" אחד (שנקבע כבר מראש), כך שאנשים יוצרים את הציפיות שלהם סביב שיווי המשקל הזה. המתמטיקה של מות' (הרשומה מעלה) מניחה ש ''*P'' ייחודי. לוקאס הניח ששיווי משקל מתאים עצמו לרמת תעסוקה מלאה בצורה ייחודית (תפוקה פוטנציאלית), כלומר מתאים עצמו לדירוג האינפלציה של האבטלה הלא מואצת (NAIRU) או לדירוג האבטלה הטבעי. אם יש יותר משיווי משקל אחד אפשרי בזמן כלשהו אזי עוד משמעויות מעניינות של תאוריות של ציפיות רציונליות לא מיוחלות. למעשה, ציפיות עשויות לקבוע את טבעו של השיווי משקל שיושג, ויניעו אחורה את הקו של הסיבות עליהם הונחו תאוריות של ציפיות רציונליות.