אמיל קרפלין – הבדלי גרסאות

קרפלין למד כסטודנט ב[[אוניברסיטת לייפציג]]. בשנת [[1882]], אחרי 13 שנים כמרצה, הוא קיבל [[פרופסור|פרופסורה]] מ[[אוניברסיטת טרטו]] (כיום בשטחה של [[אסטוניה]]), ועמד בראשה של קליניקה אוניברסיטאית. שם למד ותיעד בפירוט היסטוריות קליניות רבות של מטופלים, מה שהוביל אותו לחשוב על חשיבות מהלך המחלה, ולהתייחס יותר לסיווג של [[הפרעה נפשית|הפרעות נפשיות]]. עשר שנים לאחר מכן הצהיר כי מצא דרך חדשה להתבוננות על מחלות נפשיות. הוא התייחס לראייה המסורתית כעוסקת ב[[תסמין|תסמינים]] בלבד, בעוד ראייתו היא "קלינית" יותר. על פי ראייתו זו, החלה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הגישה של מיזוג מאות הפרעות נפשיות וקיבוצן לסוגים, תוך התבססות על [[תסמונת|תסמונות]], כלומר דפוסים של תסמינים, במקום לפי דמיון של תסמינים עיקריים, כפי שהיה נהוג בעבר ולמעשה לא היה מתאים.