ג'יימס קרונין – הבדלי גרסאות

'''ג'יימס וואטסון קרונין''' ([[אנגלית]]: '''James Watson Cronin'''{{כ}}; [[29 בספטמבר]] [[1931]] - [[25 באוגוסט]] [[2016]]) היה [[פיזיקאי]] [[אמריקאי]], חתן [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1980]].

 

 

לאחר מכן חזר קרונין לאילינוי כדי ללמוד באוניברסיטת שיקגו, שם למד אצל זוכי [[פרס נובל]] רבים, כמו [[אנריקו פרמי]], [[מריה גופרט-מאייר]] ו[[מארי גל-מאן]].

לאחר קבלת הדוקטורט שלו, בשנת [[1955]], הצטרף קרונין לקבוצתם של [[רודני קול]] ו[[אורסטה פיצ'יוני]] ב[[המעבדה הלאומית של ברוקהייבן|מעבדה הלאומית של ברוקהייבן]]. בתקופה זו הכיר את [[ואל פיץ']], אשר הביאו ב-[[1958]] ל[[אוניברסיטת פרינסטון]]. בשנת 1980 זכו השניים בפרס נובל לפיזיקה, על גילוי ההפרה של [[שבירת סימטריית CP|עקרונות סימטריה בסיסיים]] בהתפרקות של [[קאון|מזוני K]] נייטרליים משנת 1964{{הערה|{{מעריב||מדענים מהטכניון וחתני פרס נובל חוקרים "ראי היקום"|1980/10/27|00405}}}}. גילוי זה תרם לתאוריה של [[המפץ הגדול]]{{הערה|{{מעריב||בריטי קיבל פרס נובל לכימיה בפעם השניה|1980/10/15|01305}}}}.

 

 

==קישורים חיצוניים==