יבסקציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לקריאה נוספת: קישור נכון |
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים) |
||
שורה 12:
ה[[בולשביקים]] החשיבו את ה[[עברית]] כ"שפה [[ריאקציה (אידאולוגיה)|ריאקציונית]]", היות שהייתה קשורה הן ל[[יהדות]] והן ל[[ציונות]], והיא נאסרה באופן רשמי על ידי הנרקומפרוס (קומיסריון החינוך) ב-[[1919]]. כתבי-עת וספרים עבריים חדלו להופיע, ועוקלו מן הספריות. מורים ותלמידים שניסו ללמוד את השפה העברית הוקעו ונשפטו באשמת פעולות "אנטי-מהפכניות". תיאטרון [[הבימה]] המפורסם היה צריך לקבל מלנין אישור רשמי לקיומו, אך סומן כ"קן ציוני" בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], נאלץ לעזוב את רוסיה והסתובב בעולם עד ש[[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] ב-[[1926]].
ב-[[1930]], כאשר גברו הדאגות עקב הדיכוי הסובייטי של התרבות העברית, קיוותה קבוצת אינטלקטואלים מערביים שלא נחשבה עוינת למשטר הקומוניסטי להשפיע על מדיניותו האנטי-עברית, ופנתה לברית המועצות במכתב מחאה שחובר על ידי הכותב [[יעקב קלצקין]]. בין החותמים על המכתב היו [[אלברט איינשטיין]], [[סלמה לגרלף]], [[תומאס מאן]], [[פרנץ ורפל]], [[סטפן צווייג]], [[ארנולד צווייג]], [[ארתור שנאבל]], [[מקס ליברמן]] ו[[אדוארד הריוט]].
===יידיש===
שורה 21:
==פירוק היבסקציה==
היבסקציה פורקה ב-1929 לאחר יצירת [[האזור היהודי האוטונומי]]. אך חבריה הוסיפו לפעול בקרב היהודים בתחום התרבותי והחברתי. כאשר התגבר הקו האנטי יהודי המובהק ב[[ברית המועצות]], הואשמו רבים מחבריה לשעבר בסטיות לאומניות, נידונו למאסר ואף הוצאו להורג במהלך [[הטיהורים הגדולים]], יחד עם מקביליהם הלא יהודים ב-1938.
==לקריאה נוספת==▼
*[[מרדכי אלטשולר]], '''היבסקציה בברית המועצות 1930-1918''', בין לאומיות לקומוניזם, הוצאת [[מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'|מורשת]] ו[[ספרית פועלים]], 1980▼
==ראו גם==
שורה 30 ⟵ 26:
*[[הוועד היהודי האנטי-פשיסטי]]
*[[הרוגי המלכות בברית המועצות (1952)]]
▲==לקריאה נוספת==
▲*[[מרדכי אלטשולר]], '''היבסקציה בברית המועצות 1930-1918''', בין לאומיות לקומוניזם, הוצאת [[מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'|מורשת]] ו[[ספרית פועלים]], 1980
==קישורים חיצוניים==
| |||