כרם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
 
==הכרם בתרבות העברית==
לכרמים, אשר הקיפו את היישוב היהודי הקדום, חשיבות בתרבות ישראל. בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים ב[[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] וב[[יום הכיפורים]], כשהן לבושות לבן{{הערה|{{משנה|תענית|ד|ח}}.}}.
 
למרות שכרם מציין מטע גפנים ניתן למצוא במקורות גם כרמי זיתים {{ציטוטון|וַיֵלֶךְ שִמְשׁוֹן, וַיִלְכד שְלשׁ-מֵאוֹת שׁוּעָלִים; וַיִקַח לַפִדִים, וַיֶפֶן זָנָב אֶל-זָנָב, וַיָשֶם לַפִיד אֶחָד בֵין-שְנֵי הַזְנָבוֹת, בַתָוֶךְ. וַיַבְעֶר-אֵשׁ בַלַפִדים, וַיְשַלַח בְקָמוֹת פְלִשְתִים; וַיַבְעֵר מִגָדִישׁ וְעַד-קָמָה, וְעַד-כֶרֶם זָיִת}}
(שופטים ט"ו).
 
הכרם גם מופיע בשירה העברית המודרנית, בהתאמה להקשרו במועד ט"ו באב הכתוב במקרא, בהקשר לסיפורי אהבים. כך לדוגמה בשיר "אל הכרמים" (1952) המספר על עלם ההולך לחפש לו עלמה בכרמים.
 
==הכרם ב[[הלכה]]==
ישנן כמה הלכות הנוהגות בכרם בלבד. אחת מהן היא [[כלאי הכרם]], שהיא איסור [[דאורייתא|מן התורה]] לזרוע זרעים שונים בכרם.