יוסי גולדשטיין – הבדלי גרסאות

בתשעה ספרים שפרסם, ובעשרות מאמרים, תיאר גולדשטיין, מזוויות שונות, כיצד התפתחותה של הציונות ברוסיה הפכה את אותה תנועה לזו שהובילה בסופו של דבר לכינונה של מדינת ישראל.

בדוקטורט{{הערה|1=י. גולדשטיין, התנועה הציונית ברוסיה, 1904-1897 (מנחים: פרופ' שמואל אטינגר, פרופ' יונתן פרנקל), האוניברסיטה העברית 1982 (485 עמ').}} שכתב על התנועה הציונית ברוסיה בראשית דרכה, בספר שפרסם בעקבותיו{{הערה|1=י. גולדשטיין, בין ציונות מדינית לציונות מעשית, התנועה הציונית ברוסיה בראשיתה, הוצאת מאגנס, הספרייה הציונית, ירושלים תשנ"א (256 עמ').}} ובעשרות מאמרים,{{הערה|1=הבולטים שבהם: J. Goldstein, “Some Sociological Aspects of the Russian Zionist Movement at its Inception", Jewish Social Studies, XLVII, No. 2 (1985), pp. 167-178.; י. גולדשטיין, "מערכת היחסים בין 'הוועד האודסאי' לבין התנועה הציונית והרצל: מעשה אבות סימן לבנים?", הציונות 10 (1985), עמ' 52-33; J. Goldstein, “The Attitude of the Jewish and the Russian Intelligentsia to Zionism in the Initial Period”, The Slavonic and East European Review, 64 (1986), pp. 547-556.; י. גולדשטיין, "פלסטינוצנטריזם בקרב ציוני רוסיה, 1904-1897", היסטוריה יהודית, 1 (1987), עמ' 18-1.}} הוא תיאר את הסיבות להתפתחות הציונות ברוסיה מאז כינון התנועה,{{הערה|1=בשנה הבאה (2013) אמור לצאת לאור במוסד ביאליק, ספרו של גולדשטיין על ראשיתה של התנועה הלאומית הראשונה, חיבת ציון: אנו היינו הראשונים, תולדות חיבת ציון, 1881--1918 (420 עמ').}} האידאולוגיה שאמצו חבריה, ובמיוחד תרומתם להסתדרות הציונית. בלב התזה שפיתח, הסביר כי התפתחות התנועה, דווקא בתחום המושב ברוסיה, נבעה מתהליכים חברתיים וכלכליים ייחודיים של היהודים שהתגוררו שם. זאת לצד ההתייחסות הייחודית של השלטון הצארי ליהודים, שאותה פיתח גולדשטיין בספרו "תזכיר לופוחין".{{הערה|1=י. גולדשטיין, תזכיר לופוחין, הוצאת מרכז דינור, האוניברסיטה העברית, ירושלים 1988 (188 עמ') (מהדורה מדעית).}} עוד ביקש להוכיח במחקריו, כי מאז כינון התנועה הציונית התפתחה אידאולוגיה ציונית מיוחדת לציוני רוסיה – "[[ציונות מעשית]]" – שנבדלה מ"ה[[ציונות מדינית|ציונות המדינית]]" של הרצל. אותה אידאולוגיה יהודית מזרח אירופאית, היוותה תוצר חברתי ותרבותי ומנהיגותי, שהתפתחה מתוך הקהילה היהודית שם. בביוגרפיה שכתב על [[מנחם אוסישקין]],{{הערה|1=י. גולדשטיין, אוסישקין, ביוגרפיה, חלק א'-ב', הוצאת מאגנס, ירושלים 2001-1999 (548 עמ').}} הבולט ביו המנהיגים הציוניים הרוסיים אז, ובמאמרים רבים,{{הערה|1=הבולטים שבהם: Y. Goldstein, “The Beginnings of the Zionist Movement in Congress Poland: The Victory of the Hasidim over the Zionists?", Polin, 5 (1990), pp. 114-130; ; י. גולדשטיין, "אוסישקין ו'פרשת אוגנדה': בין אידאולוגיה ופוליטיקה", הציונות, כ' (1997), עמ' 30-9; י. גולדשטיין, "פעילות ההסתדרות הציונית בימי העלייה השנייה", ספר העלייה השנייה, מחקרים (עורכים: י. ברטל, ז. צחור, י. קניאל), הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים 1997, עמ' 87-75; Y. Goldstein, “Between Practical and Political Zionism: Menahem Ussishkin as Chairman of the Odessa Committee, 1906-1918”, Shvut, 5 (21), 1997, pp. 1-31..}} מצויים ההסברים המבדילים בין שתי האידאולוגיות, כמו גם פרוט פעילותם המעשית והפוליטית של "הציוניים המעשיים".

 

===תולדות מדינת ישראל===

הקורפוס השלישי במחקריו של הפרופסור גולדשטיין מוקדש לתולדות מדינת ישראל בראשיתה. במרכזם עומדות שבע ביוגרפיות על אישים מרכזיים שחיו בראשית ימיה של המדינה: שלושה ראשי הממשלה: [[לוי אשכול]],{{הערה|1=י. גולדשטיין, אשכול, ביוגרפיה, הוצאת כתר, ירושלים 2003 (789 עמודים).}} [[גולדה מאיר]]{{הערה|1=י. גולדשטיין, גולדה ביוגרפיה, אוניברסיטת בן-גוריון 2012 (649 עמ').}} ו[[יצחק רבין]],{{הערה|1=י. גולדשטיין, רבין, ביוגרפיה, הוצאת שוקן, תל אביב 2006 (590 עמ'). }} ששלטו בעת ההיא בין השנים 1995-1963; וארבע ביוגרפיות נוספות על אישים בולטים בפוליטיקה (ח"כ [[יוסף תמיר]]), בכלכלה (ד"ר [[יעקב ארנון]]), בתעשייה ([[אלי הורביץ]]) ובמדע במדינת ישראל (פרופ' [[מיכאל סלע]]).{{הערה|1=י. גולדשטיין, הבגידה בארץ הבחירה, הוצאת "כתר", ירושלים 2002 (272 עמ'); יוסי גולדשטיין, אריה דיין, קראו לו יאפ, יעקב ארנון, בין אמסטרדם לירושלים, תל אביב 2010 (262 עמ'). י. גולדשטיין, אלי הורוביץ, שוקן, תל אביב וירושלים, 2012; י. גולדשטיין, מיכאל סלע, פרקי חיים (בדפוס, שוקן, יצא לאור ב-2013).}}

 

 

===ספרי לימוד===

{{הערות שוליים}}

 

{{בקרת זהויות}}

 

[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת אריאל]]

[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת חיפה: מדעי הרוח]]