מיכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gigi3112 (שיחה | תרומות)
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 5:
==פרטים אישיים==
הכתוב לא מוסר פרטים אישיים רבים על מיכה. נכתב כי היה "מֹּרַשְׁתִּי" כשהכוונה, כך נראה, לבן העיר מוֹרֶשֶׁת גַּת או [[מרשה|מָרֵשָׁה]]. מבין השורות אפשר להסיק עוד פרטים אחדים אודות מיכה. משלושה נימוקים אפשר להסיק שהיה בן המעמד הנמוך: ראשית, הוא לא מתערב כלל בענייני מדיניות, ולא מנסה להשפיע על המלכים לבצע או להימנע ממהלכים מדיניים כלשהם – זאת בניגוד לנביאים בני תקופתו כ[[ישעיהו בן אמוץ]]. שנית, מיכה מכנה את המעמד הנמוך בעם בתואר "עמי", ולא קורא לאנשיו בכינוים בעלי הקשר שלילי שנפוצו בקרב נביאי תקופתו, דוגמת "עניים" או "אביונים" – ומכאן אפשר להסיק שהוא עצמו חי בקרב מעמד זה. שלישית, שם אביו לא נזכר, בשונה מהושע וישעיהו.
 
===התגובות לנבואתו===
על התגובות לנבואתו ניתן ללמוד משני מקורות: ספר מיכה עצמו, וסיפור על [[ירמיהו הנביא]], המופיע ב{{תנ"ך|ירמיהו|כו}}.
שורה 44 ⟵ 45:
 
לא תמיד ברור היכן נגמרת כל נבואה והיכן מתחילה הנבואה הבאה. יש קובעים כי נבואותיו של מיכה קצרות מאוד, ויש מחברים קטעי נבואות לנבואות ארוכות יותר. לא ברור מהו הקשר ביניהן ומדוע סודרו כפי שסודרו. אי אפשר לדעת מתי נאמרה כל נבואה, ולכן אין לדעת האם הסדר קשור לסדר הכרונולוגי בו נאמרו הנבואות. אפשר לנחש שהסדר קשור באסוציאציות בין הנבואות של המסדר, זאת בגלל שימוש בביטויים דומים בנבואות קרובות – אך אין לדעת דבר בוודאות. ייתכן שהשימוש באותם ביטויים קשור בסדר כרונולוגי דווקא, ואולי בגורם אחר.
 
===תוכן===
* '''פתיחה''' (פרק א', א-ד): בכותרת הספר באה תבנית רגילה החוזרת אצל נביאים רבים: "דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל-מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי, בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה, אֲשֶׁר-חָזָה עַל-שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם". מיכה, אמנם, הוא היחיד שבכותרת ספרו כתוב כי חזה על [[שומרון (עיר)|שומרון]] ו[[ירושלים]]. לאחר הכותרת באה פתיחה לספר, שאפשר שהיא פתיחה לנבואה הראשונה בלבד: "שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם, הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ; וִיהִי ה' אלהים בָּכֶם לְעֵד, ה' מֵהֵיכַל קָדְשׁוֹ; כִּי-הִנֵּה ה' יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ; וְיָרַד וְדָרַךְ, עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ; וְנָמַסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקָּעוּ - כַּדּוֹנַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ כְּמַיִם מֻגָּרִים בְּמוֹרָד" (א', ב-ד). לאחר מכן מתחילות הנבואות בספר:
שורה 70 ⟵ 72:
* '''קיבוץ הגויים''': הגויים מתאספים למקום אחד על מנת שייטבחו על ידי ה' ושליחיו. רעיון זה חוזר אצל נביאים כ[[צפניה]] ו[[יחזקאל]].
* '''חורבן ירושלים''': מיכה הוא הראשון שמדבר על חורבן הבית. אחריו דיבר על כך [[ירמיהו]].
 
===זמן כתיבת הספר===
בפתיחת ספרו של מיכה מסופר שהתנבא "בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה", וייתכן שניבא גם בימי [[מנשה המלך|מנשה]] (דבר המשתלב עם הכלל המופיע ב[[סדר עולם]] רבה פרק כ', בנוגע לנביאים אחרים, "מפני שלא היה מלך כשר לא נקראו על שמו"). אולם, לא נמסר לנו מתי נאמרה כל נבואה ונבואה בספר, ואין לדעת אם התנבא בתקופה זו ברצף או שחלו בפעילותו הנבואית הפסקות. יתרה מזאת, לא ידוע לנו אם נקבצו בספרו כל נבואותיו או רק חלקן (ואפשר להניח שרק חלקן, על פי הכלל ה[[חז"ל|חזל"י]] הקובע כי "נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה" [בבלי, מגילה יד.]).
שורה 82 ⟵ 85:
 
במחקר המקרא היו דעות אשר ייחסו את המזמורים שבסוף הספר ואת החלקים המדברים על עתיד טוב יותר לתקופות מאוחרות הרבה יותר (ימי גלות בבל). הקיצונים שבמחזיקים בדעות אלו ייחסו רק את שלושת הפרקים הראשונים בספר למיכה ואת השאר לנביאים שחיו מאוחר יותר. חוקרים אלו הסתמכו על הרעיון, שלא מתאים לנביא תוכחה כמיכה לומר דברי נחמה. מצד שני, אין בספר אנכרוניזמים ברורים או ראיות מוצקות לאיחור חלקים בו.
 
===סגנון===
רובו המוחלט של הספר כתוב בצורת [[שירה]]. הוא עשיר בתיאורים חיים של מושאי הנבואה: "קוּמִי וָדוֹשִׁי, בַת-צִיּוֹן! כִּי-קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל, וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה" (ד' יג).
שורה 127 ⟵ 131:
ב[[מדרש]] [[חז"ל]] ([[תלמוד בבלי]], [[מסכת מכות]] כד/א) נזכר מיכה כנביא שקבע את דרישות היהדות על שלושה יסודות:
: "בא מיכה והעמידן (את המצוות) על שלוש, דכתיב (שכתוב): "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב, וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ" (ו', ח): עשות משפט - זה הדין; אהבת חסד - זה גמילות חסדים; והצנע לכת - זה הוצאת כלה ולווית המת".
 
== מקום קבורתו ==
על פי המסורת מצוי קברו של מיכה בתחומי אחד מבתי הקברות המוסלמים ב[[כאבול]], בתוך מערה בנויה ועליה חורבה של מבנה אבנים.
 
==לקריאה נוספת==
* שמואל ורגון, '''ספר מיכה - עיונים ופירושים''', הוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]], תשנ"ד.
שורה 154 ⟵ 160:
{{תרי עשר}}
 
{{ערך מומלץ}}
{{בקרת זהויות}}
 
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:נביאים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:תרי עשר]]