שליח (הלכה) – הבדלי גרסאות

כלל בדיני שליחות אומר שאם אדם ממנה שליח תחתיו על מנת לעשות [[עבירה]], כגון להזיק לרכוש חבירו, אין השליח פטור מהעונש על העבירה. אולם אם אין השליח יודע שהוא נשלח לבצע עבירה, כגון הנשלח [[מעילה (הלכה)|למעול]] ב[[הקדש (הלכה)|הקדש]] ללא ידיעתו שמדובר בהקדש, חלה העבירה והאחריות על המשלח. ב[[מסכת קידושין]] יש מחלוקת לגבי האחריות של המשלח{{הערה|קידושין מג.}}:

:האומר לשלוחו צא הרוג את הנפש - הוא חייב, ושולחיו פטור.

 

הרב [[יחזקאל לנדא]] התייחס לטענה שבמקרה שאדם מחויב למלא פקודה ואם לא יהרגו אותו אין חל עליו דין של "שליח לדבר עבירה" שכן הוא כמו חצר שאין לו בחירה, וכותב: "דאדם שהוא בעל [[בחירה חופשית|בחירה]] אף שהוא מוכרח שלא יתחייב מיתה, מכל מקום מקרי אי בעי עביד (=אם רוצה עושה)"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14661&st=&pgnum=311 שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא], אבן העזר, סימן פ, אות ט"ו}}.