קידוש – הבדלי גרסאות

יש הסוברים כי קידוש ליל שבת צריך להיעשות לאורם של [[נרות שבת]], אך השולחן ערוך הכריע שאין צורך בנרות{{הערה|או"ח סימן רע"ג סעיף ז'}}. במקרה ולא נעשה קידוש בליל השבת או החג, החובה לעשיית הקידוש ממשיכה לבוקרו של יום.

===אמירת 'סברי'===
נהוג שהמקדש אומר: 'סברי' או '[[סברי מרנן]]' קודם לאמירת ברכת 'בורא פרי הגפן'. המובן של "סברי מרנן" הוא: בידיעתכם וברשותכם [[גבירותי ורבותי|מורי ורבותי]]., משמעותומשמעות ביטוי זה הוא הזמנת הסועדים להקשבה לברכה על מנת שיצאו ידי חובת הקידוש על ידי המקדש. בעדות ספרד המקדש מזכירו בלשון שאלה, הוא פונה אל המסובים במילים: 'סברי מרנן?', והם עונים 'לחיים!' (או בארמית: 'לחיי'. כך הנוסח בהרבה מ[[עדות המזרח]]. בעדות אשכנז לא נהוג לענות), כלומר שלחיים תהא הכוס{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פקודי, ב.}} או בלשון התלמוד: 'הן', כלומר שאכן מעוניינים לצאת ידי חובתם{{הערה|[[אבודרהם]], קידוש ליל שבת בבית הכנסת, ד"ה עניין סברי, ירושלים, תשכ"ג, עמ' קנא.}}.{{הערה|ראו עוד בהרחבה על מנהגי וטעם השיח בספר '''קידוש כהלכתו''', הלל הלוי, בני ברק תשנ"ד, שמ.}} יש הסוברים כי קידוש ליל שבת צריך להיעשות לאורם של [[נרות שבת]]. אך השולחן ערוך הכריע שאין צורך בנרות{{הערה|או"ח סימן רע"ג סעיף ז'}}. במקרה ולא נעשה קידוש בליל השבת או החג, החובה לעשיית הקידוש ממשיכה לבוקרו של יום.