הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול משפחתי"

הוסרו 25 בתים ,  לפני 3 שנים
עריכה
(עריכה)
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=בריאות}}
'''טיפול משפחתי''', הידוע גם כ'''טיפול זוגי ומשפחתי''' או '''טיפול משפחתי מערכתי''', הוא ענף ב[[פסיכותרפיה]] שנועד לעבוד עם [[משפחה|משפחות]] ובני [[זוגיות|זוג]] שמצויים במערכת יחסים, במטרה ליצור שינוי או התפתחות ביחסים. גישה זו נוטה לראות שינוי במונחים של [[מערכת|מערכות]] [[יחסי גומלין]] בין חברי המשפחה. היא מדגישה יחסים משפחתיים כגורם מרכזי בבריאותו הנפשית של האדם.
 
המשותף למרבית האסכולות של הטיפול המשפחתי, הוא האמונה כי מעורבות המשפחה בהתמודדות ובפתרונות לקשיים ולבעיות היא מועילה ביותר, וזאת גם אם מקור הבעיה מיוחס רק לאחד מחברי המשפחה ונתפס כבעיה אישית שלולו. מעורבות זו של המשפחה מושגת לרוב באמצעות השתתפות ישירה של כל חבריה בפגישות הטיפוליות. המטפל המשפחתי מסייע להם במהלך הפגישות ומנסה להשפיע על התנהלות השיחות כך שיחשפו ויגבירו את הכוחות, התובנות והתמיכה ההדדית של המערכת המשפחתית.
 
בשנותיו הראשונות של התחום, מטפלים רבים הגדירו את המשפחה במובן הצר והמסורתי של המונח, שכולל בדרך כלל את ה[[הורים]] ו[[ילד]]יהם. עם התפתחות התחום, מושג המשפחה הורחב, ובשנים האחרונות הוא מוגדר יותר במונחים של יחסים ותפקידים תומכים וארוכי טווח בין אנשים שעשויים להיות בעלי קשרי דם, כמו גם כאלו שאינם בעלי קשרי דם. הטיפול המשפחתי משמש כיום לטיפול בטווח נרחב של בעיות ו[[דילמה|דילמות]] אנושיות.
 
הטיפול המשפחתי משמש כיום לטיפול בטווח נרחב של בעיות ו[[דילמה|דילמות]] אנושיות.
 
==היסטוריה==
צמיחתו של הטיפול המשפחתי החלה ב[[ארצות הברית]] ב[[שנות ה-50]], לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופה זו עלה קרנו של תחום ה[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוגיה החברתית]], שהפנה את תשומת הלב מהדגשת הפרט אל חשיבות ה[[קבוצה חברתית|קבוצה]] וה[[קהילה]]. כך החלה להיווצר התעניינות רבה יותר של מטפלים בהקשרים הסביבתיים והפסיכו-חברתיים שבהם חי האדם.{{הערה|שם=סקינר|סו וולרונד-סקינר, '''תראפיה משפחתית''', הוצאת רשפים, תל אביב, 1983}}.
 
במקביל, החלה בשנים אלו התפתחות מהירה בטכנולוגיית ה[[מחשבים]], [[ניתוח מערכות]] וכן בתאוריות [[תקשורת]] שונות בין אנשים ומערכות. במיוחד רבה חשיבותה של התפתחות [[תאוריית הקומוניקציה]] וערוצי תקשורת בין אנשים במערכות משפחתיות. תאוריה זו עלתה בין השאר במאמרים שפרסם ה[[סוציולוג]] וה[[אנתרופולוג]] הבריטי [[גרגורי בייטסון]] בשנות ה-50, למשל לגבי השפעת ההקשר המשפחתי והתקשורת בין חברי המשפחה על יצירת תסמינים של [[סכיזופרניה]]. בייטסון טען כי הסכיזופרניה היא בעלת תפקיד בשמירת האיזון המשפחתי במשפחות בהן היא מתפתחת אצל אחד מחבריה. אמנם מרבית טענותיו בנושא זה הוכחו במהלך השנים כמוטעות, אך המחקרים החדשניים שערך במשפחות והתצפיות הראשוניות על התקשורת והארגון במשפחה תרמו רבות להתפתחות תחום הטיפול המשפחתי{{הערה|מתוך [http://www.abacon.com/famtherapy/history.html סקירה היסטורית על התפתחות הטיפול המשפחתי] של Allyn and Bacon/Longman publishing}}.
 
במקביל, החלה בשנים אלו התפתחות מהירה בטכנולוגיית ה[[מחשבים]], [[ניתוח מערכות]] וכן בתאוריות [[תקשורת]] שונות בין אנשים ומערכות. במיוחד רבה חשיבותה של התפתחות [[תאוריית הקומוניקציה]] וערוצי תקשורת בין אנשים במערכות משפחתיות. תאוריה זו עלתה בין השאר במאמרים שפרסם ה[[סוציולוג]] וה[[אנתרופולוג]] הבריטי [[גרגורי בייטסון]] בשנות ה-50, למשל לגבי השפעת ההקשר המשפחתי והתקשורת בין חברי המשפחה על יצירת תסמינים של [[סכיזופרניה]]. בייטסון טען כי הסכיזופרניה היא בעלת תפקיד בשמירת האיזון המשפחתי במשפחות בהן היא מתפתחת אצל אחד מחבריה. אמנם מרבית טענותיו בנושא זה הוכחו במהלך השנים כמוטעות, אך המחקרים החדשניים שערך במשפחות והתצפיות הראשוניות על התקשורת והארגון במשפחה תרמו רבות להתפתחות תחום הטיפול המשפחתי.{{הערה|מתוך [http://www.abacon.com/famtherapy/history.html סקירה היסטורית על התפתחות הטיפול המשפחתי] של Allyn and Bacon/Longman publishing}}.
בתחום ה[[פסיכותרפיה]], פורסמו בתקופה זו מאמרים של [[פילוסוף|פילוסופים]] ומטפלים מ[[פנומנולוגיה (פסיכולוגיה)|הגישה הפנומנולוגית]] (המתעניינת באופן שבו המטופל עצמו תופס ומייחס משמעות לעולם ולעצמו), וכן מ[[אקזיסטנציאליזם|הגישה האקזיסטנציאליסטית]] (הדוגלת בכך שלכל אדם יש מציאות ו[[אמת ושקר (פילוסופיה)|אמת]] משלו, ולכן החיפוש אחר אמת כללית אובייקטיבית הוא חסר משמעות). עובדים סוציאליים ב[[בריטניה]] החלו להתעניין בתקופה זו בתכונות המערכתיות של המשפחה וההשפעות ההדדיות של בני המשפחה זה על זה, וכך נהגו באופן טבעי לראיין מדי פעם קבוצה של בני משפחה ביחד, כשעלה הצורך בכך.
 
בתחום ה[[פסיכותרפיה]], פורסמו בתקופה זו מאמרים של [[פילוסוף|פילוסופים]] ומטפלים מ[[פנומנולוגיה (פסיכולוגיה)|הגישה הפנומנולוגית]] (המתעניינת באופן שבו המטופל עצמו תופס ומייחס משמעות לעולם ולעצמו), וכן מ[[אקזיסטנציאליזם|הגישה האקזיסטנציאליסטית]] (הדוגלת בכך שלכל אדם יש מציאות ו[[אמת ושקר (פילוסופיה)|אמת]] משלו, ולכן החיפוש אחר אמת כללית אובייקטיבית הוא חסר משמעות). עובדים סוציאליים ב[[בריטניה]] החלו להתעניין בתקופה זו בתכונות המערכתיות של המשפחה וההשפעות ההדדיות של בני המשפחה זה על זה, וכך נהגו באופן טבעי לראיין מדי פעם קבוצה של בני משפחה ביחד, כשעלה הצורך בכך. בעקבות התפתחויות אלו, צמחה בקרב מטפלים תפיסה חדשה של האדם, לפיה יש תלות הדדית בין ישויות מנוגדות כמו הפרט וההקשר הסביבתי בו הוא חי, החלק והשלם. כך גם לגבי הנורמלי וה[[סטייה חברתית|סוטה]] - נטען כי ל[[חברה]] יש צורך להשליך על בודדים מתוכה את החלק החולה והשלילי שבה. צורך זה משתקף גם בתא המשפחתי, בו המשפחה לעתים קרובות משליכה על בן משפחה אחד, [[מטופל מזוהה|המטופל המזוהה]], המכונה גם [[שעיר לעזאזל (חברה)|שעיר לעזאזל]], את כל תחלואיה וקשיי התפקוד שלה, וכך גורמת להם להישאר מחוץ לגבולות ה"עצמי", על ידי השמתו בתוך ה"אחר"{{הערה|שם=סקינר}}.
 
תפיסות חדשות אלו השפיעו על מטפלים רבים. הפסיכיאטר [[נתן אקרמן]] ניסה לשלב רעיונות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיים]] קלאסיים עם טיפול משפחתי, ופתח ב-[[1957]] את אחת הקליניקות הראשונות לטיפול משפחתי, "הקליניקה לבריאות נפשית משפחתית" של שירותי המשפחה היהודיים ב[[ניו יורק]]. ב-[[1960]] ייסד גם את "מכון המשפחה" (שנקרא אחרי מותו "מכון אקרמן"), וכן כתב מאמרים וייסד ב- [[1962]] עם [[דון ג'קסון]] את כתב העת המדעי הראשון והמוביל בתחום עד היום, "תהליך משפחתי"{{הערה|מתוך [http://www.ackerman.org/corporation/history.html ההיסטוריה של מכון אקרמן], באתר המכון}}.
משתמש אלמוני