טיפול משפחתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה |
||
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=בריאות}}
'''טיפול משפחתי''', הידוע גם כ'''טיפול זוגי ומשפחתי''' או '''טיפול משפחתי מערכתי''', הוא ענף ב[[פסיכותרפיה]] שנועד לעבוד עם [[משפחה|משפחות]] ובני [[זוגיות|זוג]] שמצויים במערכת יחסים, במטרה ליצור שינוי או התפתחות ביחסים. גישה זו נוטה לראות שינוי במונחים של [[מערכת|מערכות]] [[יחסי גומלין]] בין חברי המשפחה.
המשותף למרבית האסכולות של הטיפול המשפחתי, הוא האמונה כי מעורבות המשפחה בהתמודדות ובפתרונות לקשיים ולבעיות
בשנותיו הראשונות של התחום, מטפלים רבים הגדירו את המשפחה במובן הצר והמסורתי של המונח, שכולל בדרך כלל את ה[[הורים]] ו[[ילד]]יהם. עם התפתחות התחום, מושג המשפחה הורחב, ובשנים האחרונות
==היסטוריה==
צמיחתו של הטיפול המשפחתי החלה ב[[ארצות הברית]] ב[[שנות ה-50]], לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופה זו עלה קרנו של תחום ה[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוגיה החברתית]], שהפנה את תשומת הלב מהדגשת הפרט אל חשיבות ה[[קבוצה חברתית|קבוצה]] וה[[קהילה]]. כך החלה להיווצר התעניינות רבה יותר של מטפלים בהקשרים הסביבתיים והפסיכו-חברתיים שבהם חי האדם.{{הערה|שם=סקינר|סו וולרונד-סקינר, '''תראפיה משפחתית''', הוצאת רשפים, תל אביב, 1983}}
במקביל, החלה בשנים אלו התפתחות מהירה בטכנולוגיית ה[[מחשבים]], [[ניתוח מערכות]] וכן בתאוריות [[תקשורת]] שונות בין אנשים ומערכות. במיוחד רבה חשיבותה של התפתחות [[תאוריית הקומוניקציה]] וערוצי תקשורת בין אנשים במערכות משפחתיות. תאוריה זו עלתה בין השאר במאמרים שפרסם ה[[סוציולוג]] וה[[אנתרופולוג]] הבריטי [[גרגורי בייטסון]] בשנות ה-50, למשל לגבי השפעת ההקשר המשפחתי והתקשורת בין חברי המשפחה על יצירת תסמינים של [[סכיזופרניה]]. בייטסון טען כי הסכיזופרניה היא בעלת תפקיד בשמירת האיזון המשפחתי במשפחות בהן היא מתפתחת אצל אחד מחבריה. אמנם מרבית טענותיו בנושא זה הוכחו במהלך השנים כמוטעות, אך המחקרים החדשניים שערך במשפחות והתצפיות הראשוניות על התקשורת והארגון במשפחה תרמו רבות להתפתחות תחום הטיפול המשפחתי{{הערה|מתוך [http://www.abacon.com/famtherapy/history.html סקירה היסטורית על התפתחות הטיפול המשפחתי] של Allyn and Bacon/Longman publishing}}.▼
▲במקביל, החלה בשנים אלו התפתחות מהירה בטכנולוגיית ה[[מחשבים]], [[ניתוח מערכות]] וכן בתאוריות [[תקשורת]] שונות בין אנשים ומערכות. במיוחד רבה חשיבותה של התפתחות [[תאוריית הקומוניקציה]] וערוצי תקשורת בין אנשים במערכות משפחתיות. תאוריה זו עלתה בין השאר במאמרים שפרסם ה[[סוציולוג]] וה[[אנתרופולוג]] הבריטי [[גרגורי בייטסון]] בשנות ה-50, למשל לגבי השפעת ההקשר המשפחתי והתקשורת בין חברי המשפחה על יצירת תסמינים של [[סכיזופרניה]]. בייטסון טען כי הסכיזופרניה היא בעלת תפקיד בשמירת האיזון המשפחתי במשפחות בהן היא מתפתחת אצל אחד מחבריה. אמנם מרבית טענותיו בנושא זה הוכחו במהלך השנים כמוטעות, אך המחקרים החדשניים שערך במשפחות והתצפיות הראשוניות על התקשורת והארגון במשפחה תרמו רבות להתפתחות תחום הטיפול המשפחתי.{{הערה|מתוך [http://www.abacon.com/famtherapy/history.html סקירה היסטורית על התפתחות הטיפול המשפחתי] של Allyn and Bacon/Longman publishing}}
בתחום ה[[פסיכותרפיה]], פורסמו בתקופה זו מאמרים של [[פילוסוף|פילוסופים]] ומטפלים מ[[פנומנולוגיה (פסיכולוגיה)|הגישה הפנומנולוגית]] (המתעניינת באופן שבו המטופל עצמו תופס ומייחס משמעות לעולם ולעצמו), וכן מ[[אקזיסטנציאליזם|הגישה האקזיסטנציאליסטית]] (הדוגלת בכך שלכל אדם יש מציאות ו[[אמת ושקר (פילוסופיה)|אמת]] משלו, ולכן החיפוש אחר אמת כללית אובייקטיבית הוא חסר משמעות). עובדים סוציאליים ב[[בריטניה]] החלו להתעניין בתקופה זו בתכונות המערכתיות של המשפחה וההשפעות ההדדיות של בני המשפחה זה על זה, וכך נהגו באופן טבעי לראיין מדי פעם קבוצה של בני משפחה ביחד, כשעלה הצורך בכך. בעקבות התפתחויות אלו, צמחה בקרב מטפלים תפיסה חדשה של האדם, לפיה יש תלות הדדית בין ישויות מנוגדות כמו הפרט וההקשר הסביבתי בו הוא חי, החלק והשלם. כך גם לגבי הנורמלי וה[[סטייה חברתית|סוטה]] - נטען כי ל[[חברה]] יש צורך להשליך על בודדים מתוכה את החלק החולה והשלילי שבה. צורך זה משתקף גם בתא המשפחתי, בו המשפחה לעתים קרובות משליכה על בן משפחה אחד, [[מטופל מזוהה|המטופל המזוהה]], המכונה גם [[שעיר לעזאזל (חברה)|שעיר לעזאזל]], את כל תחלואיה וקשיי התפקוד שלה, וכך גורמת להם להישאר מחוץ לגבולות ה"עצמי", על ידי השמתו בתוך ה"אחר"{{הערה|שם=סקינר}}.
תפיסות חדשות אלו השפיעו על מטפלים רבים. הפסיכיאטר [[נתן אקרמן]] ניסה לשלב רעיונות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיים]] קלאסיים עם טיפול משפחתי, ופתח ב-[[1957]] את אחת הקליניקות הראשונות לטיפול משפחתי, "הקליניקה לבריאות נפשית משפחתית" של שירותי המשפחה היהודיים ב[[ניו יורק]]. ב-[[1960]] ייסד גם את "מכון המשפחה" (שנקרא אחרי מותו "מכון אקרמן"), וכן כתב מאמרים וייסד ב- [[1962]] עם [[דון ג'קסון]] את כתב העת המדעי הראשון והמוביל בתחום עד היום, "תהליך משפחתי"{{הערה|מתוך [http://www.ackerman.org/corporation/history.html ההיסטוריה של מכון אקרמן], באתר המכון}}.
| |||