הבדלים בין גרסאות בדף "קדר (שבט וממלכה)"

הוסרו 305 בתים ,  לפני שנתיים
===בארכאולוגיה ובמחקר===
[[קובץ: Figures 017 Abraham Took Ishmael with All the Males Born in His House and Circumcised Them.jpg|ממוזער|שמאל|250px| וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר, בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים... '''וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ--אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ'''.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יז|כג|כה}}}}]]
אין בידינו מידע באשר למוצא החברה שאכלסה את שטחי פעילות ממלכת קדר בעת קיומה. מ[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] שהתבצעו באתרים בצפון מערב חצי האי ערב, כולל בדומה (כיום דומאת אל-ג’נדל), עולה תמונה של רצף נוכחות אנושית מ[[התקופה הפלאוליתית]], וקיומם של יישובי קבע בעלי מוקדי ממשל ופולחן סביב נווי המדבר באזור, לפחות מ[[התקופה הכלקוליתית]].{{הערה|[[#Rashid|Rashid]], עמ' 211.}} דוגמה בולטת למוקד פעילות קבוע באזור, ניתן למצוא באתר הפולחני '''אל-רָגָ’ג̣’יל''', כ-30 ק"מ מזרחית לדומאת אל-ג’נדל.{{הערה|Khaleel Ibrahim [[#Muaikel|Muaikel]], A Critical Study of the Archaeology of Jawf Region of Saudi Arabia With Additional Material on its History and early Arabic Epigraphy, University of Durham, 1988, p.עמ' 68-71.}} חפירות בדומאת אל-ג’נדל עצמה, שהתנהלו ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] וב-2010, זיהו שכבה מ[[תקופת הברזל]], אולם מוקד החפירות היה בחשיפת ממצאים מהתקופה הרומית, ולא ברור אם הממצאים מתקופת הברזל מהווים רצף של אותה תרבות מתקופות קודמות. לפיכך, לא ניתן לבסס הערכה על מוצא הקדרים מעבר להערכה שמקורם מאוכלוסיית הנוודים שפעלה בצפון חצי האי ערב ובאזור המדבר הסורי.
 
===במסורת===
על פי תיאורי הקדרים במקרא ותיאורם בתיעוד האשורי מהמאה השמינית לפנה"ס כשוכני אוהלים ונוודים, נראה ששטחי המרעה והנוודות שלהם התפרסו על שטח רחב יותר במרחב צפון חצי האי ערב, עבר הירדן וצפון [[המדבר הסורי|המדבר הסורו-ערבי]].{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 82-83.}} על פי תיעוד מתקופתם של [[סנחריב]], [[אסרחדון]] ו[[אשורבניפל]] במהלך המאה השביעית לפנה"ס, פעלו שבטים ערביים בהנהגת הקדרים גם בדרום בבל, מזרחית למוקד פעילותם.{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 153-155.}} בתקופה האחמנית, במאה השישית והחמישית לפנה"ס, פעלו הקדרים גם ב[[נגב]], ב[[סיני|צפון סיני]], בואכה הדלתה המצרית.{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 194-195.}} תיאורים אלה מצביעים על תהליך התרחבות מתמשך של שטחי הפעילות הקדרית, מגרעין מצומצם באזור ואדי סירחאן, מערבה ודרומה לשטחים נרחבים ביותר. בתקופת שיא עוצמתה של ממלכת קדר במאה החמישית לפנה"ס, התפרש מרחב פעילותה בין דרום בבל (ככל הנראה, לא ממש על גדות המפרץ הפרסי) במזרח, ועד מזרח מצרים במערב.
 
באשר לגבולות הדרומיים של קדר, קיימת מחלוקת לגבי השליטה של הממלכה בשני נווי המדבר החשובים הנוספים בצפון חצי האי ערב – [[תימא (חצי האי ערב)|תימא]] [[דדן|ודדן]] – דרום מערבית לדומה. מקורות רבים מתייחסים אל ערים אלה כיחידות פוליטיות ותרבותיות נפרדות (כולל ניב לשוני נפרד) ואף מציינים שושלות מלכים עצמאיות. מנגד, מחקרים אחרים מתייחסים לשלושת נווי המדבר, דומה, תימא ודדן כחלק מיחידה מדינית עצמאית גדולה. נקודת נקודת המחלוקת מתייחסת לתקופת כיבוש צפון חצי האי ערב בידי המלך הבבלי האחרון, [[נבונאיד]] למשך 10 שנים (555-545 לפנה"ס){{הערה|שם=Khaleel14|1=Khaleel Ibrahim [[#Muaikel|Muaikel]], A Critical Study of the Archaeology of Jawf Region of Saudi Arabia With Additional Material on its History and early Arabic Epigraphy, University of Durham, 1988, p.עמ' 14.}} ותקופת האימפריה הפרסית.{{הערה|[[#Shuaib|Shuaib]], עמ' 48, 200.}}{{הערה|[http://www.historyfiles.co.uk/KingListsMiddEast/ArabicKedar.htm אתר המציג ציר זמנים להתפתחות העם הקדרי]}} הראשונים טוענים שחורבן [[מואב]] [[עמון|ועמון]] בידי נבוכדנצר והלחץ על הקדרים בתקופת נבונאיד גרמו להתפשטותם הקדרים מאזור דומה לאזור עבר הירדן, ולאחר התמוטטות האימפריה הבבלית, חזרו והתפשטו לכל הכיוונים, כולל חזרה למוקדי הפעילות הקודמים שלהם.{{הערה|שם=William40|1=William Dumbrell, “The Tell-Maskhuta Bowlsand the ‘Kingdom’ of Qedar in the Persian Period, Bulletin of the American Schools of Orient Research, No. 203, October, 1971, p. 40.}} השניים טוענים שנבונאיד כבש את דומה בדרכו לעיר תימא ומסתמכים על כתובות בתימא המזכירות אדם בשם גשם המוכר כמלך קידר בתקופה הפרסית.
 
==היסטוריה==
*{{עוגן|Stelkevyoh|Jaroslav Stelkevyoh, '''Muhammad and the Golden Baugh: Reconstructing Arabian Myth''', Indiana University press, Bloomington, 1996.}}
*{{עוגן|Rashid|Saad al-Rashid, “’The Development of Archaeology in Saudi Arabia”, '''Proceedings of the seminar for Arabian Studies''', Vol. 35, 2005.}}
*{{עוגן|Muaikel|Khaleel Ibrahim Muaikel, '''A Critical Study of the Archaeology of Jawf Region of Saudi Arabia With Additional Material on its History and early Arabic Epigraphy''', University of Durham, 1988.}}
*Yan Retso, '''The Arabs in Antiquity''', Routhledge Curzon, NY, 2003.
*Peter Webb, '''Creating Arab Origins: Muslim Constructions of Al-Jahiliyya and Arab History''', University of London, London, 2014.