פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 70 בתים ,  לפני שנתיים
clean up באמצעות AWB
[[קובץ:Medicine Bottles IMG 9734.JPG|ממוזער|250px|בקבוקי תרופות היסטוריים, ירושלים, ראשית המאה ה-20, מתוך התערוכה "ירושלים: גיליון רפואי", מגדל דוד]]
[[קובץ:12-08-18-tilidin-retard.jpg|ממוזער|250px|תרופות המיוצרות בתעשייה הפרמצבטית]]
'''תרופה''' (ב[[אנגלית]]: '''Pharmaceutical Drug''' או בקיצור '''Drug''' או '''Medication'''; שמות נרדפים ב[[עברית]]: '''תכשיר רפואי''', מיושנים: '''רפואה, רפואות''' ,'''סם מרפא''') היא חומר [[כימיה|כימי]] או [[ביולוגיה|ביולוגי]] פעיל, בודד או כחלק מתרכובת של חומרים, המשמש לטיפול, ריפוי, מניעה של [[מחלה|מחלות]].
 
בעבר הרחוק, התרופות היו ממקור טבעי בלבד, אבל התקדמות התעשייה הכימית ומדעי הכימיה, הביאו לעולם חומרים פעילים כימיים בעלי פעילות [[פרמקולוגיה|פרמקולוגית]] ניכרת. לקראת סוף [[המאה ה-20]], בשל התקדמות מדעי ה[[ביוטכנולוגיה]], נוספו לשוק גם [[תרופה ביולוגית|תרופות ביולוגיות]], שהם [[חלבון|חלבונים]] בעלי מבנים גדולים ומסובכים ומשמשים כתרופה.
משחר האנושות האדם חיפש מזור למכאוביו ומחלותיו, ובתחילה הוא עשה זאת תוך הסתכלות על סביבתו וחיפוש אחר גורמים בסביבה (כגון צמחים ובעלי חיים) שיתרמו לבריאותו. לפיכך בתחילת דרכה של הרפואה, תרופות הורכבו בעיקר מצמחים או מבעלי חיים. כאשר קוראים כתבי רפואה עתיקים, ניתן לראות התייחסות שונה לרפואה ולריפוי, כאשר בחלק מהמקרים נקשרו גורמים מיסטיים לעולם הצמחים המשמשים ברפואה. בעבר הייתה גם חפיפה בין [[אלכימיה]] לרפואה ולרוקחות.
 
לאורך ההיסטוריה, התרופות עברו גלגולים שונים ויוצרו בשיטות שונות לחלוטין ובצורות רקיחה שונות. לעולם העתיק היו ידועות רק מספר בודד של צורות רקיחה, כגון תרופות הניתנות בזריקה, בנוזל לבליעה, בנוזל חיצוני והיה גם נפוץ שימוש באבקות. במאה השנים האחרונות, תחום ה[[פרמקולוגיה]] וה[[רוקחות]] עבר שינוי משמעותי עם הופעת תרופות בייצור מסחרי, ובעקבותיו נוצרו צורות רקיחה שלא היו מוכרות לעולם העתיק (כגון טבליות, משאפים, מדבקות וכיוצא בזה).
 
עם התקדמות המדעים, חל מפנה גם בהתייחסות לתרופות ובחיפוש אחר [[רפואה מבוססת ראיות]], שבה השפעות של תרופות נבדקות במחקרים קליניים המאפשרים איכות טיפולית ותרופות שמוכחות כיעילות, נטולות אפקט [[אינבו|פלצבו]] ואפקטים אחרים שמשפיעים פסיכולוגית על מטופלים בנטילת תרופות.
ראשית, תרופה מכילה חומר שנוצר מחוץ לגוף (exogenous). לכן חומרים הנוצרים בתוך הגוף (כמו [[הורמון|הורמונים]] או [[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]]) אינם נחשבים במרבית המקרים לתרופה (להוציא מקרים ספציפיים כגון מתן הורמון בלוטת התריס במטופלים שסובלים מ[[תת פעילות בלוטת התריס]] ומתן [[אינסולין]] למטופלים עם [[סוכרת]]). עם זאת, חומרים סינתטיים ה[[חיקוי|מחקים]] את הפעולה של חומרים הנוצרים בגוף כן נחשבים לתרופה.
 
להבדיל מ[[רעל|רעלים]] שיכולים לגרום לנזק ולמוות למי שנוטל אותם, תרופה איננה נחשבת מסוכנת כל עוד היא ניטלת במינונים מתאימים. נטילה תרופה מעל המינון המומלץ שלה עלול לגרום להשפעה [[טוקסיקולוגיה|טוקסית]] ובכך לגרום לתופעות לוואי קשות ובמקרים קיצוניים אף למוות.
 
ניתן למיין תרופות במספר דרכים, ובין היתר ניתן למיינם על פי המבנה הכימי (או הביולוגי) שלהם, על פי השתייכותם למשפחה פרמקולוגית כלשהי, על פי אזור פעולתה בגוף, על פי ההתוויה שלשמה היא ניתנת וכו'. לדוגמה: [[מתילפנידאט]] היא תרופה שהמבנה הכימי שלה הוא פנתילאמין, היא שייכת לקבוצת התרופות המכונות מגרות (סטימולנטיות) מערכת העצבים המרכזית, היא פועלת על [[מערכת העצבים המרכזית]] וניתנת לטיפול ב[[הפרעות קשב]] ובנרקולפסיה.
 
==פעילות==
פרמקודינמיקה היא מונח המתייחס לפעילות של תרופה בגוף. המושג '''פעילות התרופה''' מתייחס לשינויים ה[[פיזיולוגיה|פזיולוגיים]] שחלים בעקבות השימוש בתרופה. לתרופה ישנה פעילות [[פרמקולוגיה|פרמקולוגית]] מוכחת, אשר אמורה להיטיב עם המטופל כל עוד היא ניתנת במינונים המומלצים שלה. פעילות לא רצויה של תרופה מוגדרת כ[[תופעת לוואי (תרופה)|תופעת לוואי]].
 
מרבית התרופות יוצרות את הפעילות שלהן על ידי אינטראקציה עם [[קולטן|קולטן/ים]] שנמצאים או על קרום התא או בתוך התא. יצירת הקומפלקס שבו תרופה נצמדת לקולטן גורמת לשינויים ביוכימיים או מולקולריים בתוך התא וגורמת לשינויים פיזיולוגיים{{הערה|Lippincott’s Illustrated '''Reviews: Pharmacology''' 5th edition. Lippincott Williams & Wilkins, a Wolters Kluwer business. 2012}}.
 
אזור או איבר המטרה הוא האיבר שבו התרופה אמורה לפעול, ויש תרופות שיש להן יותר מאיבר מטרה אחד. לדוגמה משתנים מסוג [[תיאזידים]] פועלים על הכליה וגורמים לפעולה משתנת (איבר המטרה הוא האבובית המפותלת המרוחקת של ה[[נפרון]], שהוא היחידה הפועלת של הכליה) אבל הם גם מורידים לחץ דם על ידי הפחתת תנגודת היקפית ולפיכן הם גם פועלים על כלי הדם.
 
תרופות יכולות לחקות פעילות פיזיולוגית בגוף (לדוגמה מתן [[אינסולין]] עוזר לטיפול במחלת ה[[סוכרת]]) או לנגוד או לבטל או לשנות פעילות פיזיולוגית בגוף (לדוגמה [[חוסמי תעלות סידן]] חוסמים תעלות סידן ומונעים מסידן להיצמד לתעלות ולהוציא את פעולתו הפיזיולוגית).
 
במרבית המקרים, החומר הפעיל של התרופה לא נשאר בגוף באופן קבוע. עם הזמן הוא מופרש מהגוף (בשתן, במרה או בצואה) או הופך לחלקים פעילים ולא פעילים שמופרשים גם מהגוף. האופן בו הגוף מתמודד עם התרופה מכונה [[פרמקוקינטיקה]].
 
== שימוש בטוח בתרופות ==
לתרופות יש פעילות פרמקולוגית תקינה כל עוד הן ניטלות במינונים המומלצים המקובלים ואינן ניטלות בעודף. במינונים גבוהים מהמותר, מופיעות תופעות טוקסיות של התרופה ועלול להיגרם נזק למטופל או מוות.
 
[[תופעת לוואי (תרופה)|תופעות לוואי]] עלולות להתרחש גם כאשר התרופה ניתנת במינונים הרגילים שלה ולאו דווקא במינונים רעילים שלה. יש חשיבות במעקב אחרי תופעות לוואי של תרופות והדרכת מטופלים להכרת תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי שלהם.
 
חשוב גם לעקוב אחרי פרמטרים נוספים שיכולים לגרום לרעילות כתוצאה מתרופות, כגון מצבי מחלה שונים (למשל הפרעות בתפקוד הכלייתי או הכבדי עלולות לגרום להצטברות תרופות בגוף), מאפיינים של המטופלים (כגון גיל, מין, מצב תזונתי, שייכות אתנית ומאפיינים גנטיים) ותגובות בין תרופתיות.
 
==דרכי מתן תרופות==
 
===מתן מקומי===
זהו מתן התרופה ישירות לאזור המטרה של התרופה. מתן זה מתאפיין בפחות תופעות לוואי בהשוואה למתן סיסטמי של התרופה וזאת בזכות הפיזור המוגבל של התרופה בגוף והבאת התרופה לאיבר המטרה שלה מבלי הצורך לעבור במדורים אחרים ולהתפזר באיברים שונים.
 
==== מתן טופיקלי ====
# תרסיסים לשימוש חיצוני
# קצף לשימוש חיצוני
מתן זה מאפשר את הגעת התרופה ישר לאבר המטרה (העור) ולכן הוא מתאים במצבים [[דרמטולוגיה|דרמטולוגיים]], מחלות בעור, אבחון של מחלות בעור (בדיקות אלרגיה) וטיפולים [[קוסמטיקה|קוסמטיים]].
 
חשוב לציין שקיימות מדבקות המכילות חומרים פעילים לשימוש על העור. כל עוד שהמדבקות הללו מיועדות לשימוש על העור ולטיפול או אבחון של בעיה בעור הן נחשבות למתן טופיקלי. יחד עם זאת, קיימות מדבקות הניתנות באופן טרנסדרמלי והן מכילות תרופות שמגיעות למחזור הדם דרך העור. מתן זה איננו נחשב לטופיקלי כי אם סיסטמי בשל השפעה סיסטמית של התרופה על ידי הגעתה למחזור הדם.
[[קובץ:Ciclosporin eye drops (in water).jpg|ימין|ממוזער|150px|בקבוק המכיל טיפות עיניים]]
[[קובץ:Ögondroppar2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיפות עיניים המגיעות ביחידות בודדות המאפשרות להימנע משימוש בחומרים משמרים בפורמולה]]
מתן ל[[עין אנושית|עיניים]] יכול להיות בצורה של טיפות, ג'ל או משחה למתן תוך עיני או באזור העיניים וה[[עפעף|עפעפיים]].
 
לדוגמה, מתן [[אנטיביוטיקה]] בצורה של טיפות או משחה (כגון [[כלוראמפניקול]]) לדלקת בעיניים.
{{-}}
===== מתן לאוזניים =====
בצורה של טיפות לאוזניים ולעתים גם בצורה של תרסיס או אבקה לאוזניים.
 
===== מתן לאף =====
[[קובץ:Nasal-vasoconstrictor.JPG|ממוזער|250px|בקבוקי טיפות אף המכילים [[אוקסימטזולין]]]]
מתן לאף מאפשר טיפול במצבים הקשורים למערכת הנשימה והאף, כגון נזלת, גוש באף או יובש באף.
 
דרך הממברנה של האף, קיימות גם תרופות שיכולות להיספג למערכת הדם ולכן קיימים גם תכשירים המיועדים לשימוש באף, אך אלו הם תכשירים סיסטמיים. דוגמאות: [[אינסולין]] הניתן בתרסיס לאף, חיסון נגד שפעת והתרופה מינירין, שמשמשת לטיפול בסוכרת תפלה.
 
{{-}}
# קרם
# ג'ל
# [[חוקן]]
 
התכשירים הללו נועדו לשימוש מקומי בפי הטבעת או ב[[חלחולת]]. במצבים הקשורים למחלה באזורים אלו, כגון טחורים, עצירות, פיסורה, [[מחלת מעי דלקתית]].
 
דוגמאות: מתן פתילות וחוקני רפאסל לטיפול במחלת מעי דלקתית, מתן של חוקנים לפני לידה או לפני תהליכים רפואיים, מתן ג'ל [[ניפדיפין]] לטיפול בפיסורה בחלחולת.
 
מתן רקטאלי יכול להיות גם מתן '''סיסטמי''', משום שיש תרופות שנספגות דרך החלחולת, לדוגמה פתילות המכילות [[פאראצרטאמול]] או [[איבופרופן]] לטיפול בחום ובכאבים. התרופות הללו ניתנות דרך הרקטום אבל ההשפעה ואזור המטרה הוא סיסטמי ואיננו קשור לרקטום.
 
===== מתן וגינלי =====
מתן [[נרתיק|וגינלי]] נעשה באמצעות החדרת פתילות, משחות וטבליות לנרתיק ומיועד לטפל במחלות ומצבים רפואיים הקשורים בנרתיק.
 
דוגמאות מתן טבליות וגינליות של אגיסטן לטיפול ב[[פטרת]] הנרתיק, מתן של קרם דלאצין לטיפול בזיהום חיידקי בנרתיק, מתן של ג'ל או קרם לטיפול ביובש בנרתיק וכו'.
[[קובץ:AsthmaInhaler.jpg|ממוזער|200px|משאף תרסיס המכיל מנות מדודות של התרופה]]
[[קובץ:Asthma spacer.JPG|ממוזער|250px|מתן מקומי של תרופה לאסתמה דרך ה[[ריאה|ריאות]] באמצעות [[משאף]] וספייסר]]
מתן בשאיפה (אינהלציה) לריאות, נועד להביא את התרופה לאיבר המטרה שהוא הריאות, במצבים של מחלות ריאה (כגון [[אסתמה]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] ו[[סיסטיק פיברוזיס]]) או מצבים רפואיים הקשורים בקוצר נשימה.
 
דוגמאות: מתן [[משאף]] בצורה של תרסיסים, משאף המכילים אבקה יבשה ותמיסות לאינהלציה לשימוש במכשיר אינהלציה.
 
תרופות הניתנות במתן זה כוללות תרופות ממשפחת מרחיבי הסימפונות כגון [[סאלבוטאמול|ונטולין]] או אנטיביוטיקות שניתנות בשאיפה לטיפול בזיהומים ריאתיים על רקע סיסטיק פיברוזיס.
 
תרופות הניתנות לריאות עוברות גם דרך חלל הפה, ולכן הן גם עלולות להיספג (באחוזים נמוכים עד מזעריים) ולגרום להשפעות סיסטמיות. כמו כן הן גם נשארות בחלל הפה ועלולות לגרום לתופעות לוואי בחלל הפה (כגון יובש, צרידות ופטרת) ולכן מומלץ לשטוף את הפה לאחר השימוש במשאפים ובתכשירי אינהלציה.
===מתן סיסטמי===
באמצעות מתן תרופה סיסטמי החומר הפעיל מגיע אל [[מערכת הדם|מחזור הדם]] ודרכה מתפזר בגוף.
קיימות מספר דרכים למתן סיסטמי, כאשר הנפוצות בהן הן הדרך ה'''אנטרלית''' (מתן פומי, דרך מערכת העיכול) והדרך הפראנטרלית (ישירות למחזור הדם). דרכים נוספות כוללות שימוש בתרסיסי אף, מדבקות טרנסדרמליות וג'ל או קרם שמורחים על העור אבל התרופה נספגת דרך העור אל מחזור הדם.
 
====מתן פומי ====
** תוך צפקית (אל תוך הצפק, או קרום הבטן).
** תוך מפרקית (intra-articular) מתן המאפשר מתן תרופה לתוך מפרק "חולה" ומאפשר הגעת התרופה לאיבר המטרה וצמצום פיזור סיסטמי. אפשר לראות בדרך מתן זאת גם סוג של מתן טופיקלי.
 
* בדרכים אחרות:
** '''מתן תת-[[לשון (איבר)|לשוני]]''' של טבליות מתמוססות, טיפות ותרסיסים. אף על פי שהמתן הוא דרך הפה, התרופה נספגת מחלל הפה ישירות ל[[מערכת הדם]], ובכך פוסחת על הפירוק במערכת העיכול ובכבד.
תרופות לשיווק כללי (נקראות גם תל"ם – תרופות ללא מרשם; ב[[אנגלית]]: '''GSL''' – General Sales List).
 
אלו הן תרופות ללא מרשם המותרות למכירה מחוץ לביתי המרקחת, בחנויות אחרות שקיבלו היתר לכך ממשרד הבריאות.
 
זוהי קטגוריה חדשה יחסית (משנת 2005) של תרופות ומכילה כ 200 תכשירים בלבד. חלק מהתרופות האלו כוללות גם הגבלת כמות (כגון הגבלה על כמות הכדורים באריזה למכירה).
 
===== תרופות לשיווק על ידי רוקח =====
קיימים מצבים שבהן תרופות מרשם הופכות להיות תרופות ללא מרשם וגם אז הן מוגבלות מבחינת כמות כדורים באריזה.
 
קיימים מצבים שבהם תרופות ללא מרשם הופכות להיות תרופות מרשם.
 
===חלוקה פרמקולוגית על פי איברי המטרה===
לפיכך מקובל לחלק את התרופות על פי אופן פעולתן לשני סוגים עיקריים:
* '''[[אגוניסט]]''' - תרופה שמחקה פעילות פיזיולוגית של חומר פיזיולוגי בגוף. דוגמה לכך היא מתן של תרופות אגוניסטיות ל[[דופמין]]. תרופות אלו פועלות על קולטנים לדופמין במוח ומחקות את פעילות דופמין במוח ומהוות טיפול ב[[מחלת פרקינסון]].
* '''[[אנטגוניסט (פרמקולוגיה)|אנטגוניסט]]''' - סוג של תרופה שמתנגדת או מעכבת את הפעולה הפיזיולוגית של חומרים פיזיולוגיים בגוף. דוגמאות כוללות [[חוסמי אלפא]] אשר נוגדים את פעילותו של [[אדרנלין]] ו[[נוראדרנלין]] ותרופות המעכבות פעילות אנזימים כגון [[מעכבי ACE]].
 
קיימות חלוקות נוספות על פי אופן הפעולה כגון אגוניסט חלקי, מעכבים הפיכים ומעכבים בלתי הפיכים.
 
=== חלוקה לפי משפחות תרופות ===
תרופות לטיפול במחלות מסוימות או תרופות שפועלות על אזורים מסוימים בגוף האדם מחולקות גם על פי דרך פעולתן למשפחות.
 
דוגמאות: בטיפול ביתר לחץ דם, קיימות משפחות רבות של [[תרופות נוגדות יתר לחץ דם]] כגון [[חוסמי בטא]], [[חוסמי תעלות סידן]], [[מעכבי ACE]] ו-[[חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II]].
 
תרופות בעלות מבנה כימי אורגני יכולות להיות:
* תרופות טבעיות (המופקות מצמחים) כגון [[דיגוקסין]] (תרופה המופקת מצמח ה[[אבצעונית ארגמנית|אצבעונית]] ומשמשת לטיפול באי ספיקת לב ובהפרעות קצב), [[קולכיצין]] (תרופה המופקת מצמח ה[[סתוונית]] ומשמשת בטיפול ב[[שיגדון|גאוט]] וב[[קדחת ים תיכונית משפחתית]], גאלאנטאמין (תרופה לטיפול באלצהיימר המופקת מנרקיסים) ו[[מורפין]] (תרופה נוגדת כאבים המופקת מ[[פרג האופיום]]).
* תרופות סינתטיות
* תרופות חצי-סינטיות (מכילות תרכובת טבעית שעברה התמרה או שינוי במבנה המולקולרי).
דוגמאות לכך כוללות את ההורמון [[אינסולין]] המשמש לטיפול ב[[סוכרת]]. אינסולין ניתן רק בהזרקה כי הוא לא עמיד במעבר במערכת העיכול, ואינן חדירות במעבר טרנדרמלי (דרך העור). מאמצים רבים נעשים בתחום ה[[רוקחות]] למציאת פתרון לנטילה יותר נוחה יותר של אינסולין בהם מחקרים באלקטרופרוזיס ומשאפים נאזליים.
בשנת 2015 יצא תכשיר אינסולין חדש במתן אפי.
דוגמה נוספת לטיפול בפפטידים היא התרופה desmopressin המכילה 9 חומצות אמינו בדומה ל[[הורמון נוגד השתנה|הורמון נוגד השתנה]]. תרופה זאת משמשת בטיפול ב[[סוכרת תפלה]]. היא קיימת בשם המסחרי Minirin ומשווקת בפורמולות של טבליות בליעה, טבליות הנמסות בפה ותרסיס לאף.
 
===== מולקולות ביולוגיות מורכבות =====
==פיתוח וייצור תרופות==
בתקופה המודרנית תרופה מיוצרת על ידי חברת תרופות או תכשיר [[קלאודיוס גלנוס|גלני]] שנרקח ב[[בית מרקחת]] על ידי [[רוקח]] מוסמך.
שיווק תכשיר כתרופה מחייב אישור רשויות הבריאות של המדינה (בישראל אגף הרוקחות של [[משרד הבריאות]] ובארצות הברית ה[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]], ה-FDA).
 
תהליך פיתוחה ואישורה של תרופה חדשה הוא תהליך יקר וממושך מאוד. ההערכות הן שפיתוח תרופה חדשה כיום לוקח לפחות 5 שנים ועולה בין כמה מאות מיליוני דולרים לכמה מיליארדים. התהליך כולל כמה שלבים:
 
בעולם שני גופים מרכזיים העוסקים באישור תרופות - ה[[FDA]] האמריקאי וה-[[EDMA]] האירופי. בנוסף נערכים מבחנים קליניים לשם אישור תרופות ב[[יפן]] ובהיקף קטן יותר ב[[קוריאה הדרומית]]. לגבי אירופה יש הסדר מיוחד המאפשר לעקוף את ה-EDMA לאישור תרופה על ידי משרדי הבריאות הלאומיים (הרבה חברות תרופות נוטות לרשום תרופות ב[[דנמרק]] בזכות חוקיה הפשוטים יחסית).
ה-FDA אינו מחויב להחלטות אירופיות, לכן נוטים יצרני התרופות לענות על הקריטריונים הן של הרשויות האירופיות והן של ה-FDA.
 
מאחר שבישראל לא מנוהלים ניסויים קליניים גדולים, תרופה מאושרת לשימוש בישראל רק אם היא אושרה על ידי ה-FDA, האיחוד האירופי או יפן (לפעמים מחייבת ישראל את החברה המייצרת לשינוים מסוימים כמו שינוי שם התרופה או בעלון לצרכן).
* [[פרוטליקס]]
* [[רקח (חברת תרופות)|רקח]]
 
 
==ראו גם==
 
{{הבהרה רפואית}}
 
 
[[קטגוריה:תרופות|*]]