דיון אזרחי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור לפירושונים
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
 
==משפט פרוצדורלי לעומת משפט מהותי==
הפרוצדורה, או "ההליך", הינוהוא הענף המשפטי שאינו עוסק במהותן של הזכויות המשפטיות, כי אם בדרכים בהן ניתן לקבל הכרעה במקרה של סכסוך משפטי. הענף אינו עוסק בשאלה "מי צודק?", "לטובת מי נוטה הדין?", "מי אחראי לנזק שנגרם?", "מי הפר את החוזה?" אלא בשאלות כגון "את מי ניתן לתבוע?", "באיזה סוג של תביעה מדובר?", "לאיזה בית משפט יש להגיש את התביעה?".
 
ענפי המשפט המהותי, כגון [[דיני חוזים]], או [[דיני הנזיקין]] אינם נותנים תשובות לשאלות אלו, אלא מתווים לשופט בפניו מובא המקרה את הכללים המשפטיים לפיהם יש להכריע בדיון. כיצד להביא את העובדות בפני השופט, ומהו ההליך בו יכריע בהן, זהו עניינו של המשפט הדיוני, ובמידה רבה שייכים אליו גם [[דיני הראיות]].
שורה 15:
במסגרת ההליך מתבררות בין היתר הסוגיות הבאות:
*שאלת ה'''סמכות''' - הסמכות הבינלאומית (האם ניתן להגיש את התביעה במדינת ישראל?), הסמכות המקומית (היכן תוגש התביעה? בעפולה, בתל אביב או באילת?) והסמכות העניינית (לאיזה [[בית משפט]] או בית דין יש להגיש את התביעה - [[בית המשפט המחוזי]]? [[בית משפט השלום]]? בית המשפט למשפחה? [[בית הדין הרבני]]?). בית משפט או בית דין לא ידון בעניין שאינו בסמכותו, מלבד מקרים נדירים בהם יפעל באמצעות "סמכות נגררת".
*'''זהות [[בעלי דין|בעלי הדין]]''' - שאלה שיש להשיב עליה בכל משפט היא מיהו התובע? מיהו הנתבע? האם ישנם כמה תובעים או כמה נתבעים? האם יש צורך לצרף תובעים או נתבעים נוספים? האם קמה לנתבע זכות להגיש תביעה שכנגד? האם יש אדם או גוף שיכול לפצות את הנתבע על מה שיהיה עליו לשלם לתובע, ובמקרה זה קמה לתובע הזכות להגיש "[[הודעת צד ג']]"? האם הנתבע והתובע הינםהם גופים משפטיים הכשירים לזכויות וחובות? האם יש ביניהם קטין, חולה נפש או פסול דין מכל סיבה אחרת? אין להמשיך בהליכי המשפט בטרם ניתנה לכל אלו תשובה להנחת דעתו של בית המשפט.
*סוגי ה'''תובענות''' - סוגי התובענות העיקריים בדיון האזרחי הם ה[[תביעה אזרחית|תביעה]] בסדר דין רגיל, התביעה ב[[סדר דין מהיר]], התביעה בסדר דין מקוצר, המרצת הפתיחה והתביעה הקטנה. כל תביעה וסדר הדין המיוחד לה, וכל תביעה וסוג העניינים אשר ניתן לדון בו באמצעותה. בתביעה בסדר דין מקוצר, למשל, אין עומדת לנתבע הזכות להגיש כתב הגנה, אלא עליו לבקש מבית המשפט רשות להגיש כתב הגנה, ורק אם ימצא בית המשפט כי עומדת לנתבע הגנה לכאורה, יתיר לו להגיש את כתב ההגנה.
*'''סעדים ובקשות''' - מהו הסעד שמוסמך בית המשפט להורות לצד במהלך ניהול המשפט ולאחריו? ישנו מגוון של צוים וסעדים אותם מוסמך בית המשפט להעניק לצד הן במהלך ניהול המשפט (צוים זמניים, עיקולים זמניים) והן בפסק הדין.
שורה 22:
 
==שלבים מרכזיים בניהול הדיון האזרחי בישראל==
*'''מיצוי הליכים''' - שלב ראשוני שמקובל לנקוט עוד בטרם הפניה לבית המשפט. התובע פונה לנתבע בדרך כלל באמצעות עורך דינו, מציג את טענותיו ואת נזקיו, ודורש את תיקון המצב, קבלת פיצוי כספי, או קבלת סעד אחר. שלב ראשוני זה הינוהוא חובה בכל עתירה כנגד רשויות המדינה (בג"ץ, עתירה מנהלית וכדומה). לעומת זאת בהליך שבין אדם לזולתו או לתאגיד, פניה מוקדמת אל הנתבע איננה חובה, אך היא מסייעת לתובע להוכיח כי טרם החל בהליך פעל בתום לב.
*הגשת '''כתבי טענות''' - על פי סדר הדין הרגיל מוגשים [[כתב תביעה]], כתב הגנה, וכתב תשובה. בהליך רגיל, לאחר הגשת כתב התביעה, יש להגיש תוך שלושים יום את כתב ההגנה. זהו שלב ראשוני שבו אין חובה לצרף מסמכים וראיות. אי עמידה במועדים מחייבת דווח לבית המשפט ובקשת ארכה, כדי למנוע קבלת [[פסק דין]] או החלטות במעמד צד אחד, כנגד הצד שלא פעל במועד. כאשר מדובר בעתירה אזרחית כנגד רשויות המדינה, בית המשפט קובע מועדים באופן גמיש יותר.
*'''קדם משפט''' - שלב בהליך בין תובע לנתבע, בו יכול כל צד לדרוש מן הצד השני לגלות את המסמכים שברשותו, להתיר לו לעיין במסמכים, להודות בעובדות מסוימות, לענות בכתב על שאלון שהצד השני מציג לו, או למסור פרטים נוספים. כלים אלו מאפשרים לכל צד להכיר את גרסת הצד השני במלואה בטרם החלה חקירת העדים. עקרון מרכזי הוא כי אין להפתיע ב"שליפת" מסמך או ראיה במהלך הדיון, ועל הצדדים לגלות מראש את כל מסמכיהם, ולהגישם באמצעות תצהיר בחתימת עד, שעשוי להחקר על תכן תצהירו. לפי פסיקת בית המשפט העליון, יש "לאפשר לבעלי הדין 'לשחק' בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור"{{הערה|[http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:OPek8BgSCOkJ:www.lawdata.co.il/UpLoad/PsakDin/20441.rtf+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il השופט העליון לוין, שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב]}}. בשלבי 'קדם המשפט' נידונים גם עניינים טכניים מבלי שמובאות עדיין [[ראיות]] לגופו של עניין.
שורה 31:
 
==מקורות הדיון האזרחי ב[[ישראל]]==
שני החיקוקים העיקריים העוסקים בסדרי הדין האזרחי הינםהם חוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, אשר עוסק במיוחד בשאלת סמכויות בתי המשפט וסמכויות השופטים, ותקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המבקשות להסדיר את מגוון הסוגיות הנוגעות לדיון האזרחי.
 
לתקנות סדרי הדין קדמו תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, שהוחלפו בשנת 1984 בתקנות הקיימות, ולפניהן תקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938 ותקנות הפרוצדורה בבתי משפט השלום, 1940. לתקנות אלו תקנות מקבילות בתקנות 1984, והפסיקה העוסקת בהן ובפירושן רלוונטית אף כיום.
שורה 56:
 
====סדר דין מקוצר====
במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה ב'''סדר דין מקוצר'''. המיוחד בהליך כזה הוא שלנתבע אין זכות אוטומטית להגיש כתב הגנה. במידהאם והנתבעהנתבע לא הגיש בקשת רשות להתגונן בתוך חודש, או אם בקשתו נדחתה, יפסוק בית המשפט לטובת התובע.
המקרים בהם ניתן להגיש תביעה בסדר דין מקוצר הם:
#תביעה מכח חוזה או התחייבות, כשיש בהן ראשית ראיה בכתב.