פרץ ברנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ פרטים נוספים, סידור קל
שורה 21:
 
==תולדות חייו==
נולד כ'''שלמה פְרִיץ ברנשטיין''' ב[[כ"ג בסיוון]] [[ה'תר"ן]] ב[[מיינינגן]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. למדאביו, שמואל, היה סוחר. בשנת [[מסחר1906]] כלימודיםעבר על-תיכונייםעם משפחתו ל[[אייזנאך]]. הוא סיים לימודיו בבית ספר ל[[מסחר]]. ב-1910 עבר לעיר [[אוניברסיטתרוטרדם]] אייזנבאךשב[[הולנד]] ועבר הכשרה מקצןעית כסיטונאי לתבואות.
בשנים 1911-1912 עבר טירונות ושירת במשך שנה ב[[צבא האימפריה הגרמנית|צבא הגרמני]].{{הערה|שם=דיוקן|{{מעריב|ד. דיוקנאי|פרץ (שלמה) ברנשטיין|1952/10/03|00300}}.}} בטרםמשנת [[מלחמת העולם הראשונה1915]] עברשב ל[[הולנד]], שם סיים את לימודיו ומשנת [[1915רוטרדם]] עסק ב[[רוטרדם]]ולעסק במסחר ב[[קפה]]. ב-[[1917]] הצטרף ל[[ההסתדרות הציונית|הסתדרות הציונית]]. ב-[[1925]] היה ל[[עורך]] הראשי של שבועון ציוני, משרה שבה החזיק עד [[1935]]. בין השנים [[1930]]–[[1934]] כיהן כיו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית ב[[הולנד]]. היה חבר הנהלת [[הסוכנות היהודית|הסוכנות]] וחבר הוועד המפקח של "[[ההגנה הלאומית]]". בשנים 1930–1934 כיהן כ[[נשיא (ארגון)|נשיא]] [[הקונגרס הציוני]]. ברנשטיין אימץ את דעותיו של המנהיג הציוני [[נחמיה דה לימה]], שלפיהן עקרונות הכלכלה יביאו לביסוס בניין [[היישוב]] והציונות ב[[ארץ ישראל]]. ב-[[1926]] פרסם ברנשטיין ב[[ברלין]] את ספרו "האנטישמיות כתופעה חברתית" (ב[[גרמנית]]: ''Der Antisemitismus als Gruppenerscheinung. Versuch einer Soziologie des Judenhasses''), שבו גרס כי פתרון [[הבעיה היהודית|בעיית היהודים]] טמון ב[[עלייה לארץ ישראל|עלייתם]] ל[[ארץ ישראל]];{{הערה|בשנת [[2009]] יצא הספר, שתורגם לאנגלית על ידי בנו של ברנשטיין, דוד פרץ, בשנת [[1951]], במהדורה חדשה באנגלית, עדיין בתרגום של שרף אך בתוספת מבוא חדש מאת פרופ' ברנרד ואן פראך (Bernard M.S. van Praag), ושמו שונה מ-''Anti-Semitism as a Social Phenomenon'' ל-''The Social Roots of Discrimination''.}} הספר זכה להערכה מצדו של [[אלברט איינשטיין]] אך לא זכה להד ציבורי.{{הערה|שם=דיוקן}}
 
ב-[[1936]] [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], עזב את הולנד לאחר שבנו דייווייד ובתו יהודית עלו ארצה.{{מקור}} בארץ עסק בהשקעות ופיתוח בניינה. בשנת [[1937]] היה מעורכיו הראשונים של עיתון "[[הבוקר]]". הוא נבחר לוועד הפועל של [[הציונים הכלליים]], ובשנת [[1943]] היה לנשיא המפלגה. ברנשטיין תמך ביוזמה חופשית ככלי לפיתוח הארץ. ב-[[1946]] נבחר לראש מחלקת המסחר והתעשייה ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. מתוקף תפקידו הציג בפני [[ועדת אונסקו"פ]] סקירה על המצב הכלכלי ב[[ארץ ישראל]] שעשה רושם רב על הוועדה.{{הערה|שם=דיוקן}}