מאיר שיף – הבדלי גרסאות

|מקום פעילות=[[גרמניה]]

|השתייכות=

|תפקידים נוספים=

|רבותיו= אביו רבי יעקב הכהן, רבי חיים הכהן כ"ץ, רבי ישעיה הלוי איש הורביץ, השל"ה{{הערה| דרושים נחמדים (במבוא ותולדות עמ' 33)}}

}}

הרב '''מאיר בן יעקב (יוקב) וגוטלה (גוטלן) שיף'''{{הערה| ראה בחיבורו דרושים נחמדים (על הנ"ך ומגילות) עמ' 32 במבוא}} (נודע בכינוי '''מהר"ם שיף'''{{הערה|ובכתבי האחרונים בשם מהרמ"ש}}) היה [[רב]], [[ראש ישיבה]], ופרשן תלמוד ב[[גרמניה]]. הוא התפרסם בחריפותו הרבה, ולימודו הוא לימוד קלאסי ב[[שיטת הפלפול]]. כתב חיבורים רבים ב[[תלמוד]], ב[[הלכה]], וב[[קבלה]], אך רובם [[שריפת ספרים|נשרפו]] או [[חיבור אבוד|אבדו]]. רוב כתביו נשרפו בשריפה הגדולה שאירעה ברחוב היהודים בפרנקפורט {{הערה|שבעים שנה לאחר פטירתו}} ביום [[כ"ד בטבת]] ה'[[תע"א]]{{הערה| ב[[פרנקפורט דמיין]] התענו בתאריך זה והודפסו סליחות מיוחדים לאומרם ביום הזה}}.

 

נולד ב[[פרנקפורט]] שעל ה[[מיין]] למשפחה נודעת ומיוחסת. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת [[1605]]{{הערה|[[מאיר וונדר]], מאורי גליציה: [[אנציקלופדיה לחכמי גליציה]], חלק ה', עמ' 241.}} בשנת [[1622]] התמנה לרב ו[[ראש ישיבה]] ב[[פולדה (עיר)|פולדה]], שם יצא שמו ברחבי [[אירופה]] ומאות תלמידים למדו בישיבתו. נשא לאשה את שפרינץ{{הערה|בת הנכבד והקצין ר' [[שמואל זנוויל גינצבורג]], נפטרה י"ט מרחשוון [[ה'תל"ד]] (דרושים נחמדים במבוא תולדות עמ' 39)}} לפני פטירתו נתמנה לכהן כרבה של [[פראג]], אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, ב[[כ' באדר]] [[ה'ת"א]]{{הערה| בספר דרושים נחמדים למהר"מ שיף נדפס במודיעין עלית ה'תשס"ט הביא נוסח מצבתו שכתוב בה שנפטר במוצאי שבת אור לכ"א אדר ולא כ' אדר}}.