מדינות הציר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שני שלישים\1
שורה 95:
[[הונגריה]] נשלטה על ידי האדמירל [[מיקלוש הורטי]] ששימש כ[[עוצר (שליט)|עוצר]]. זה שנים ניהלה הונגריה מדיניות פרו גרמנית, שנראתה להורטי כדרך הטובה ביותר להשיב להונגריה את השטחים שאיבדה ב[[הסכם טריאנון]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], כשם שהיה זה הכוח המניע את המדיניות הגרמנית בתחילת התקופה הנאצית, להחזיר לגרמניה את שאיבדה ב[[הסכם ורסאי]]. אך טבעי כי הונגריה הייתה למדינה הראשונה שהצטרפה להסכם התלת צדדי לאחר חתימת שלושת הצדדים העיקריים. ב-[[20 בנובמבר]] [[1940]] חתמו נציגי הונגריה על ההסכם התלת צדדי.
 
בתקופה שקדמה לחתימת ההסכם נהנתה הונגריה מפירות המדיניות התוקפנית של גרמניה ואיטליה. בסדרה של בוררויות שנקראו "[[בוררות וינה הראשונה]]" ו"[[בוררות וינה השנייה]]" או "[[תכתיב וינה]]", שנערכו בנובמבר [[1938]] וביוני [[1940]] קבעו שרי החוץ של גרמניה ואיטליה, [[יואכים פון ריבנטרופ]] ו[[גלאצו צ'אנו]], כי הונגריה תקבל נתחים נרחבים מ[[צ'כוסלובקיה]] ומ[[רומניה]].
 
במרץ [[1941]] הביאו שינויים פוליטיים ביוגוסלביה, כמו גם מעורבותה הכושלת של איטליה ב[[מלחמת איטליה-יוון]] לצורך בפלישה גרמנית נרחבת אל ה[[בלקנים]]. הונגריה התירה מעבר כוחות גרמנים בשטחה בדרכם אל [[יוגוסלביה]]. ב-[[6 באפריל]] 1941 פלשו הגרמנים ליוגוסלביה, וחמישה ימים לאחר מכן, ב-[[11 באפריל]], פלשו ההונגרים ליוגוסלביה, שצבאה כבר הוכה על ידי הגרמנים, וכבשו חלק משטחה, שהיה שייך להונגריה בעבר - מחוז [[וויבודינה]], וכן חלקים מ[[קרואטיה]] ו[[סלובניה]]. צעד זה הביא לניתוק מיידי של ה[[יחסים דיפלומטיים|יחסים הדיפלומטיים]] עם [[בריטניה]].