עקרונות יסוד (משפט) – הבדלי גרסאות

ביטול הפסילה נעשה מנימוק של חוסר עילה חוקית. ממילא זה לא רלוונטי לערך. מה גם שהשויון בהתמודדות לכנסת כבר היה מעוגן בחוק היסוד. עי' בערך כך.
(המשך שכתוב, אנציקלופדיזציה ואיזון.)
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(ביטול הפסילה נעשה מנימוק של חוסר עילה חוקית. ממילא זה לא רלוונטי לערך. מה גם שהשויון בהתמודדות לכנסת כבר היה מעוגן בחוק היסוד. עי' בערך כך.)
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
בהיעדר [[חוקה]] בישראל, עולות שאלות בדבר הכרה ב'עקרונות יסוד', המקור להם, מעמדם ביחס לדין וכדומה.
 
כך למשל, לאחר [[קום המדינה]] לא הוסדרו בחוק עקרונות המקובלים במשטר [[דמוקרטי]], כגון: עקרון ה[[שוויון]], [[חופש הביטוי]], [[חופש ההפגנה]] ועוד. בסדרה ארוכה של [[פסק דין|פסקי דין]] הכיר [[בית המשפט העליון]] בזכויות-יסוד-שאינן-עלי-ספר, תוך שהוא משתמש במקורות משפטיים שונים. במסגרת זו היה על [[בית משפט|בית המשפט]], בצד ההכרה בעקרונות-יסוד, אף לנסח את 'נוסחאות האיזון' שיש לנקוט בין עקרונות-יסוד מתנגשים, ובין עקרונות יסוד והוראות דין. כך, הכיר בית המשפט העליון בעקרון חופש הביטוי כחלק מ'שיטתנו המשפטית', הגם שאינו מצוי בדין, עוד בסמוך לקום המדינה, וקבע כי זו מקודשת עד כדי כך שרק ודאות קרובה לוודאי לפגיעה בסדר הציבורי תביא לנסיגתה מפני ערכים אחרים ([[הלכת קול העם]]). באופן דומה הכיר בית המשפט העליון כבר בראשית ימי המדינה ולפני חקיקת חוק היסוד, בעיקרון של [[חופש העיסוק]] (בג"ץ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה). בשנת 1984 פסלה ועדת הבחירות המרכזית את [[כך|רשימת 'כך']] מהתמודדות [[הבחירות לכנסת העשירית|בבחירות לכנסת העשירית]] על בנימוק של תמיכה ב[[גזענות]]. למרות שלא הייתה מניעה בחוק לאסור על רשימה להתמודד, ביטל בית המשפט העליון את ההחלטה וקבע כי ביטול ההחלטה נגזר מעקרונות היסוד של המשטר [[דמוקרטי|הדמוקרטי]] של ישראל (הלכת רשימת הרב כהנא).
 
== המקור לשאיבת עקרונות יסוד למשפט הישראלי==