יוסף כץ – הבדלי גרסאות

רבי '''יוסף כ"ץ''' (~[[ה'רע"א]], [[1510]] - [[ב' בשבט]] [[ה'שנ"א]] - [[28 בינואר]] [[1591]]) מחבר ספר שו"ת "שארית יוסף", היה [[ראש ישיבה]], ו[[אב בית דין]] בעיר [[קרקוב]] שב[[פולין]], גיסו של ה[[רמ"א]].

בשנת [[ש"א]] התמנה כ[[דיין (הלכה)|דיין]] בבית הדין התחתון של קראקא. (בעירבקראקא היו שלושה בתי דין,: הראשון, שכונה גם התחתון, שפט כלבכל ימות החול, בדיונים שהתנהלו על סכומים של עד כעשרה זהובים, בתחום סמכותו של השני שפט עלהיו סכומים של עשרה עד מאה זהובים, והשלישיובית הדין השלישי - העליון - שפט ממאה ומעלה, שלוש פעמים בשבוע.), ועלהלאחר זמן התקדם בתפקידו עד שהיהשהפך אחדלאחד משלושת הדיינים הראשיים בבית הדין העליון, ביחדיחד עם מיה[[רמ"א]], שהיה לימים גיסו - הרמ"א, וזקן הדיינים רבי [[משה לנדאו]],. ולאחר פטירתם נתמנה לתפקיד אבעל בית הדיןדין (ישזה הטוענים,כותב שבעיר לא כיהן אף אחד בתפקיד אב"ד, אלא ראש הישיבה בעיר היווה את הדמות הראשית והמכריעה, אך מסתבר שהיו ישיבות שונות בעיר, מאחר שהרמהרמ"א, המהרש"לשהיה ורביקטן משה לנדאשבכולם, כיהנוושגיסו בתפקידהיה ראשנוטה ישיבהלהחמיר באותו הזמן, אל הוא היחיד שכונה 'ריש מתיבתא', כמו כן על מצבתו נכתב שהיה אב בית הדין)בדין.

כיהן גם כראש ישיבה בעירו (על פי מצבתו, בה כונה "ריש מתיבתא").

היהעמד בקשרי ידידות עם הרבהרבים רבנימרבני דורו, ומהם,בהם [[מהר"םבני פדובה]],עירו ה[[מהרש"ל]], רביורבי [[בנימין אהרן סלניק]] בעל ה"משאת בנימין" וכן ה[[מהר"ם פדובה|מהר"ם פאדובה]].

כאמור, הוא היה גיסו של הרמ"א - אחותו הייתה אשתו השנייה של הרמ"א.

* בנו, רביר' תנחום; שהיהשימש גבאיכגבאי צדקה בעירו.