אזרחות כבוד – הבדלי גרסאות

'''אזרחות כבוד''' או '''אזרחות לשם כבוד''' הוא תואר המוענק על ידי [[מדינה]] ליחיד שאיננו [[אזרח]] שלה, אות להערכה והערצה יוצאת-דופן של המדינה או השלטון כלפיו. בניגוד למעמד של [[אזרחות]], המניח שותפות במערכת ה[[פוליטיקה|פוליטית]] וכולל מערכת מוגדרת של זכויות וחובות (ובמדינות מסוימות כפוף לשבועת נאמנות), מעמד אזרחות הכבוד הוא סמלי בעיקרו ואינו נושא בחובו זכויות או חובות מדיניים ביחס למדינה המעניקה. עם זאת, לפעמים מדובר בסטטוס אזרחות לכל דבר מבחינה דיפלומטית ובעל אזרחות הכבוד זכאי ל[[דרכון]] של המדינה המעניקה, דבר שיכול להיות בעל משמעות של [[חסינות דיפלומטית]] ומעמד של [[מקלט מדיני]]. לרוב (כך ב[[ישראל]]) מוענקת ליחידים, כאות של כבוד והערכה, "אזרחות כבוד" של [[עירייה]] כאות של כבוד גרידא. גם ישויות שאינן מדינות מעניקות אזרחויות כבוד ליחידים מוערכים, או שביצעו עבורן שירות יוצא-דופן או שהן מעריכות את פועלו{{הערה|דוגמה: ל[[סטניסלב פטרוב]] הוענקה אזרחות כבוד מטעם ארגונים העוסקים במתן [[אזרח העולם|אזרחויות עולם]] לאחר שלכאורה מנע [[מלחמה גרעינית]] בין [[ארצות הברית]] ל[[ברית המועצות]]}}. בישראל ישויות שאינן מדינה כגון עיריות, נותנות פעמים רבות אזרחות של כבוד לפוליטיקאים כהוקרה על תקציבים, כגון [[אורן חזן]] שקיבל אזרחות של כבוד מ[[באר יעקוביעקב]] על העברת תקציבים לעירייה, או [[בנימין נתניהו]] שקיבל את התואר מעיריית [[טבריה]] על הבטחת תקצוב תוכנית חומש לפיתוח העיר.