פתיחת התפריט הראשי

שינויים

 
==מחיר כלב==
[[חז"ל]] מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת [[כבש הבית|שה]] ב[[כלב הבית|כלב]]. איסור זה אינו אלא בכלב בלבד.{{הערה|[[תוספתא]], מסכת בכורות, פרק א', הלכה ג'. אמנם [[בעלי התוספות]], '''מושב זקנים''', דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט, כתבו כי הוא הדין לשאר חיות ובהמות טמאות.}}
[[חז"ל]] מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת [[כבש הבית|שה]] בכלב. בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כשכרה של הקדשה, מתוך הסברה כי המילה כלב היא כינוי שרווח במזרח הקדום לקדש. הסבר זה מבוסס על התקבולת המופיעה בפסוק: המילה אתנן מקבילה למילה מחיר ואילו המילה זונה מקבילה למילה כלב.{{הערה|דוד כהן-צמח, '''עולם התנ"ך: דברים''', תל אביב, דודזון עתי, 1997, ע"מ 180}} למילה "כלב" בציווי החוק מספר פירושים: יש הסוברים כי המונח "כלב" מתייחס לזונה ממין זכר.{{הערה|יעקב חיים טיגאי, '''מקרא לישראל: דברים ט"ז, י"ח - ל"ד, י"ב''', ירושלים, מאגנס, 2016, ע"מ 582-581}}
 
[[חז"ל]] מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת [[כבש הבית|שה]] בכלב. בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כשכרה של הקדשה, מתוך הסברה כי המילה כלב היא כינוי שרווח במזרח הקדום לקדש. הסבר זה מבוסס על התקבולת המופיעה בפסוק: המילה אתנן מקבילה למילה מחיר ואילו המילה זונה מקבילה למילה כלב.{{הערה|דוד כהן-צמח, '''עולם התנ"ך: דברים''', תל אביב, דודזון עתי, 1997, ע"מ 180}} למילה "כלב" בציווי החוק מספר פירושים: יש הסוברים כי המונח "כלב" מתייחס לזונה ממין זכר.{{הערה|יעקב חיים טיגאי, '''מקרא לישראל: דברים ט"ז, י"ח - ל"ד, י"ב''', ירושלים, מאגנס, 2016, ע"מ 582-581}}
 
==לקריאה נוספת==