פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,018 בתים ,  לפני שנתיים
הרחבה - טעם מחיר כלב
==מחיר כלב==
[[חז"ל]] מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת [[כבש הבית|שה]] ב[[כלב הבית|כלב]]. איסור זה אינו אלא בכלב בלבד.{{הערה|[[תוספתא]], מסכת בכורות, פרק א', הלכה ג'. אמנם [[בעלי התוספות]], '''מושב זקנים''', דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט, כתבו כי הוא הדין לשאר חיות ובהמות טמאות.}}
 
אף בסיבת איסור זה נאמרו מספר טעמים:
# שהוא דרך ביזיון.{{הערה|רבי [[אברהם אבן עזרא]], דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט.}}
# כדי שה[[ציד|ציידים]] וה[[שומר (מקצוע)|שומר]]ים הנעזרים בכלבים, לא ינקו את מצפונם על הנזקים שמסבים הכלבים שלהם להמון.{{הערה|[[רמב"ן]], דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט.}}
# שמא בעת הקרבת הקרבן יחשוב המקריב על הכלב, שנחשב לעז נפש, ולא יתחרט על חטאיו.{{הערה|[[ספר החינוך]], מצווה תקע"א.}}
# משום שהכלבים מקיימים יחסי מין לעין כל, באופן הנחשב לעזות, יחד עם כך שמצויה בהם ה[[פוליאנדריה]] הנחשבת לזנות, לפחות כפי שמזכיר ומיוצג אצל האדם.{{הערה|[[כלי יקר]] ו[[רש"ר הירש]] על דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט.}}
 
בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כשכרה של הקדשה, מתוך הסברה כי המילה כלב היא כינוי שרווח במזרח הקדום לקדש. הסבר זה מבוסס על התקבולת המופיעה בפסוק: המילה אתנן מקבילה למילה מחיר ואילו המילה זונה מקבילה למילה כלב.{{הערה|דוד כהן-צמח, '''עולם התנ"ך: דברים''', תל אביב, דודזון עתי, 1997, ע"מ 180}} למילה "כלב" בציווי החוק מספר פירושים: יש הסוברים כי המונח "כלב" מתייחס לזונה ממין זכר.{{הערה|יעקב חיים טיגאי, '''מקרא לישראל: דברים ט"ז, י"ח - ל"ד, י"ב''', ירושלים, מאגנס, 2016, ע"מ 582-581}}