עקרונות יסוד (משפט) – הבדלי גרסאות

פלוגתת-פוסקים-רבתיבשאלה חלההעקרונית ב[[ביתמה המשפטהמקורות העליון]]הראויים בדברלעקרונות המקור לשאיבת עקרונות-היסוד של השיטה ישנה מחלוקת גדולה בבית המשפט העליון, (ראו ערך: [[חוק יסודות המשפט]]). היו שהצביעושסברו עלכי מקורהמקור לאימוץלשאיבת עקרונות-יסוד, היסוד יהיה על דרך ההקש, משיטותמ'שיטות משטר דומות לשלנו במשפחת העמים הנאורה.' ולעומתם היו שפנושטענו ל[[משפטבעד עברי|משפטהפניה למשפט העברי]] בהשענם על צביונה היסודי של המדינה כ[[מדינהכמדינה יהודית]]. הראשונים נתלו, בין השאר, במסמך-המכונןבמגילת שעומד ביסוד הקמתה של מדינת-ישראלהעצמאות, הלואבה הוא [[מגילת העצמאות]], המניחראו את כוונת דורמייסדי המייסדיםהמדינה להקמתלהקים מדינה חילונית-יהודית-דמוקרטית, המבקשת לחיות במשפט העמים הנאורים. האחרונים שמוהדגישו יהבםאת עלאופיה יסודה ה[[יהודי]]היהודי של [[מדינת ישראל]] וכיאשר [[המשפטמופיע העברי]]במפורש כמורשתבמגילת ישראלהעצמאות הואועל המקורכן ראו את המשפט העברי כמקור העדיף לערכי היסוד שלה, ובין היתר הצביעו על חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980 אשר ביטל את ההיזקקות לסימן 46 ל[[דברלדבר המלך במועצה על ארץ ישראל]] (ששימש "צינור-ייבוא" לאימוץ משפט מנדטורי מקום שבמשפט הארץ חלה לאקונה), אשר קבעבו נקבע כי במקרים של חסר משפטי בחוק, בתקנות או בפסיקה, יפנו בתי המשפט "לעקרונות הצדק והיושר של מורשת ישראל". דיומחלוקת רבה נשפכה, ומחלוקת איתנים נטושה,זו בדבר הגישה הראויה לשאיבת עקרונות היסוד לשיטתנולשיטה המשפטית -עודנה כל [[שופט]] לפי תפיסת עולמו -מתקיימת דבר, שלא פעם, מוביל לשוני מהותי בתוצאה משפטית במקרים שונים.