עקרונות יסוד (משפט) – הבדלי גרסאות

זה או ציטוט או טיעון, זו לא הצגה אנציקלופדית ולכן יש למסגרה בהתאם
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(זה או ציטוט או טיעון, זו לא הצגה אנציקלופדית ולכן יש למסגרה בהתאם)
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
בהיעדר [[חוקה]] בישראל, עולות שאלות בדבר הכרה ב'עקרונות יסוד', המקור להם, מעמדם ביחס לדין וכדומה.
 
כך למשל, לאחר [[קום המדינה]] לא הוסדרו בחוק עקרונות המקובלים במשטר [[דמוקרטי]], כגון: עקרון ה[[שוויון]], [[חופש הביטוי]], [[חופש ההפגנה]] ועוד. בסדרה ארוכה של [[פסק דין|פסקי דין]] הכיר [[בית המשפט העליון]] בזכויותב'זכויות-יסוד-שאינן-עלי-ספר', תוך שהוא משתמש במקורות משפטיים שונים. במסגרת זו היה על [[בית משפט|בית המשפט]], בצד ההכרה בעקרונות-יסוד, אף לנסח את 'נוסחאות האיזון' שיש לנקוט בין עקרונות-יסוד מתנגשים, ובין עקרונות יסוד והוראות דין. כך, הכיר בית המשפט העליון בעקרון חופש הביטוי כחלק מ'שיטתנו המשפטית', הגם שאינו מצוי בדין, עוד בסמוך לקום המדינה, וקבע כי זו מקודשת עד כדי כך שרק ודאות קרובה לוודאי לפגיעה בסדר הציבורי תביא לנסיגתה מפני ערכים אחרים ([[הלכת קול העם]]). באופן דומה הכיר בית המשפט העליון כבר בראשית ימי המדינה ולפני חקיקת חוק היסוד, בעיקרון של [[חופש העיסוק]] (בג"ץ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה).
 
== המקור לשאיבת עקרונות יסוד למשפט הישראלי==