פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני שנתיים
מ
קישורים פנימיים, ויקיזציה
תחומי מחקרו העיקריים הם אלה: העברית של אשכנז בימי הביניים; [[תחביר עברי|תחביר העברית]] לתקופותיה; [[עברית מקראית]] ו[[עברית חדשה]] – קווי שיתוף ובידול; [[פרשנות המקרא]] ו[[תרגומי המקרא]] הארמיים והיסוד הלשוני שבבסיסם; [[טעמי המקרא]] – ההיבט התחבירי והפרשני.
 
== משפחתו ==
== מבחר מפרסומיו ==
נשוי ללאה, אב לחמישה ילדים וסב לשמונה נכדים.
 
== מבחר מפרסומיו ==
* '''פסוקי התוכן – טיבם ומבניהם''', האוניברסיטה העברית בירושלים – המכון למדעי היהדות, סדרת מחקרים א, ירושלים תשמ"ד
* '''המקרא בין טעמים לפרשנות – בחינה לשונית ועניינית של זיקות ומחלוקות בין פרשנות הטעמים לפרשנות המסורתית''', מאגנס, ירושלים תשנ"ד; מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, ירושלים תשנ"ו
* '''המקרא בין תחביר לפרשנות – סוגיות בתחביר המקרא באספקלריה של הפרשנות היהודית הקלאסית''', מאגנס, ירושלים תשס"ב
* "הכינוי היתר בלשון המקרא", '''[[לשוננו]]''' מו (תשמ"ב), עמ' 9–26, 97–123
* "'מקרא נדרש לפניו ולאחריו' – בחינה לשונית של מדרשי קריאה כפולה, וזיקתם לפיסוק הטעמים", '''[[ספר יובל|ספר היובל]] לרב [[מרדכי ברויאר]] – אסופת מאמרים במדעי היהדות''' (בעריכת מ'[[משה בר-אשר|משה בר־אשר]]), ירושלים תשנ"ב, עמ' 697–706
* "שימושים חליפיים בכינויים פרודים ובכינויים חבורים להבעת קניין בעברית המקראית", '''עיוני מקרא ופרשנות''', ג, ספר זיכרון ל[[משה גושן-גוטשטיין|משה גושן־גוטשטיין]] (בעריכת [[משה בר-אשר|מ' בר־אשר]] ואחרים), רמת־גן תשנ"ג, עמ' 401–411
* "למעמדם של שמות־התואר ותוארי־הפועל בלשון המקרא: עיונים מורפולוגיים ותחביריים והשלכות פרשניות", '''שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום''' יג (תשס"ב), עמ' 111–137
* "לדרכי ההבעה של ציוויים ושליחויות בלשון המקרא: עיון במבנים התחביריים ובפיסוק הטעמים", '''עיוני מקרא ופרשנות''', ז, מנחות ידידות והוקרה למנחםל[[מנחם כהן (פרופסור)|מנחם כהן]] (בעריכת ש'[[שמואל ורגון]] ואחרים), רמת־גן תשס"ה, עמ' 211–230
* "מילות יחס שקיומן תלוי בפרשנות: ספקות בזיהוין במקרא על רקע דו־משמעות מורפולוגית", '''מחקרים בלשון''' י (בעריכת א'[[אהרן ממן]] וש'ו[[שמואל פסברג]]), ירושלים תשס"ו, עמ' 159–170.
* "פיסוק טעמים המשתבש בקריאה המנוגנת הרווחת: דיסהרמוניה בין הכוונה לבין הביצוע והשלכות פרשניות", '''ישראל: מחקרים בלשון לזכרו של [[ישראל ייבין]]''' (בעריכת ר"ירפאל זר וי'ו[[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]]), ירושלים תשע"א, עמ' 205–233
* "הצירוף המקראי 'מי יתן (ו)': עיונים סמנטיים ותחביריים בהתפתחות שימושו כביטוי משאלה", '''לשוננו''' עד (תשע"ב), עמ' 49–68
 
== משפחתו ==
נשוי ללאה, אב לחמישה ילדים וסב לשמונה נכדים.
 
== קישורים חיצוניים ==