אברהם פריצול – הבדלי גרסאות

הרב '''אברהם בן מרדכי פריצול''' (או: אברהם פריסול. ב[[לועזית]]: '''Farissol''') - (נולד סביב 1451 ב[[אביניון]], נפטר 1525 ב[[פרארה]]) היה [[תלמיד חכם]] [[איטלקי]], [[איש אשכולות]] של [[תקופת הרנסנסהרנסאנס]] שמוצאו מ[[פרובנס]]. יצירתו המפורסמת ביותר היא מסה על [[קוסמוגרפיה]] וגאוגרפיה: "אגרת אורחות העולם" (1524).

פריצול נולד באביניון והיגר בגיל צעיר מסיבות לא ידועות לאיטליה. הוא בילה את רוב חייו ב[[פרארה]] וב[[מנטובה]]. הוא היה פעיל בקהילה היהודית של פרארה כחזן וגם מורה, והיה ידוע בתור מַעתִיק זהיר של כתבי יד.

הקהילה היהודית של פרארה בחר בו את נציגם בויכוחבוויכוח הבין-דתי עם הדומיניקנים הפרנציסקנים מול הדוכס של פרארה.

בעקבות הפולמוס הזה, הותיר פריצול בכתב יד את חיבורו 'מגן אברהם' מ 1514. הפולמוס, המבוסס בחלקו על כתביו קודם לכן, מקדיש חלק אחד לפולמוס עם הנצרות, וחלק אחר מול האיסלםהאסלאם. מתוך 'מגן אברהם' עולה כי פריצול היה בקי בספרות הפולמוס בפורטוגזית ובספרדית. ידועה במיוחד הגנתו של פריצול כנגד האשמת היהודים בהלוואת כספים בריבית; על סמך כלכלת תקופתו, כתב פריצול כי אין הבדל מוסרי או אחר בין הכנסה כספית מעסקאות פיננסיות לבין הכנסות הנשענות על עסקאות אחרות.

כאמור, חיבורו החשוב והידוע ביותר הוא 'אגרת אורחות עולם'. חיבור זה נכתב בשנת 1524 ב[[פרארה]] ובשנת 1586 ראה אור דפוס ב[[ונציה|וונציה]] ואף תורגם ללטינית ונדפס בתרגום זה ב[[אוקספורד]] בשנת 1691. זהו כנראה הספר הגאוגרפי העברי הראשון והוא אכן הפך פופולרי. יש בו שלושים פרקים העוסקים במדינות שונות בדגש על ההתיישבות היהודית בכל אחת מהן. הפרק ה -14 מוקדש לעשרת השבטים האבודים של ישראל, שפריצול זיהה את צאצאיהם עם בני ישראל בהודו. בהקדמה לפרק זה קושר פריצול את עיסוקו זה להופעת משיח-השקר [[דוד הראובני]] באיטליה ב 1523. כמו כן תיאר את התגליות הגיאוגרפיותהגאוגרפיות החדשות באפריקה, ואת [[גילוי אמריקה]] וזאת כאמור, בפעם הראשונה בספר עברי.

עניין עכשווי פמיניסטי נודע לסידור תפילה בכתב ידו של אברהם פריצול. בשנים 1471 ו-1480 כתב שני סידורים לנשים. שם מופיע נוסח שונה למקבילה הנשית לברכת השחר 'שלא עשני אישה'. בניגוד לנוסח הברכה הרגיל המיועד לנשים: 'שעשני כרצונו', מופיע אצל פריצול הנוסח הבא: 'שעשיתני אישה ולא איש'.