קדר (שבט וממלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לקריאה נוספת: עוכן וניסוח של מקור מאוסף מאמרים לפי כללי ויקיפדיה
אין תקציר עריכה
שורה 159:
 
====תקופת השושלת האחמנית בפרס====
עם הקמת האימפריה הפרסית ([[השושלת האחמנית]]) לאחר ניצחון [[כורש השני]] את בבל ב-539 לפנה"ס, מופיעות עדויות על פעילות ערבית במרחב המזרח הקרוב הקדום, כולל אזכור מפורש אחד של ממלכת קדר. מהתיעוד הפרסי ומעדותו של [[הרודוטוס]] על תקופה זו, זכו השבטים הערביים למעמד איתן במיוחד בתקופה הפרסית, עד כי לא שלמו מסים קבועים לבירת האימפריה, אלא חלקים מרווחיהם הרבים מהשליטה על המסחר ב[[דרך הבשמים]] ובציר המפרץ הפרסי מערבה.{{הערה| [[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 195.}} בנוסף, קיימות אינדיקציות להשתלבותם של ערבים (לא ברור אם קדרים) גם בצבא הפרסי.{{הערה| [[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 200.}} בכלל זה סיפר הרודוטוס על העזרה שהגישו הערבים ל[[כנבוזי השני]] במסעו דרך מדבריות הנגב וחצי האי סיני למצרים בשנת 525 לפנה"ס, בדומה לסיוע שקיבל אסרחדון במסע דומה.{{הערה|שם=שואיב,152|1=[[#Shuaib|Shuaib]], עמ' 152.}}{{הערה|Michael [[#Mcdoland|Mcdoland]], “”Arabs and Empires Before the Sixth Century”, in Greg Fisher, Arabs and the Empires Before Islam, Oxford University Press, Oxford, 2015, p.עמ' 63.}}
 
עדות לשינויים במעמדה של קדר בתקופה הפרסית, בעקבות נפילת האימפריה הבבלית, ניתן למצוא גם בנבואתו של ישעיהו על אודות שינוי במעמד דדן, תימא וקדר:
שורה 255:
רוב הכתובות שנמצאו בשלושת הניבים של נווי המדבר הצפון ערבי, נכתבו מימין לשמאל. בדומאתית לא היו רווחים בין המילים, אולם היו סימנים מפרידים.{{הערה|[[#Mcdonald|Mcdonald]], עמ' 495.}} אמנם אין מספיק כתובות דומאתית כדי להתחקות אחר כל האלפבית, אך ההערכה היא שהשפות הצפון ערביות כללו 28 צלילים ועיצורים. חוקרים מעריכים שהעיצורים ב, ד, ד’, ח, ק, ל, מ, נ, ת, ת’, וו, י, ו-ז נהגו כפי שמוכר בערבית הקלאסית. לא ברור ההיגוי של העיצור פ’ – האם נהגה כפי שהיום או יותר כ-פ’ לא דגושה (F).{{הערה|[[#Mcdonald|Mcdonald]], עמ' 497.}} כבשאר השפות השמיות, הבסיס המורפולוגי הוא של שורש תלת עיצורי. מילים נקביות קיבלו לרוב את הסיומת "ת".
 
בתקופה הפרסית, ולפי חלק מהחוקרים, אפילו מתקופת נבונאיד הבבלי,{{הערה|Michael [[#Mcdoland|Mcdoland]], “”Arabs and Empires Before the Sixth Century”, in Greg Fisher, Arabs and the Empires Before Islam, Oxford University Press, Oxford, 2015, p.עמ' 16-17.}} מוכר שימוש עיקרי בשפה '''הארמית''' כשפת הכתיבה, כפי שניתן לראות בקערת ההקדשה בתל-מסחותה. עם זאת, לא ברור אם זו הייתה גם שפת הדיבור, ויש להניח שזו התפתחה יחד עם שאר הניבים של השפות הצפון ערביות לכדי הערבית הקלאסית ואחריה - המודרנית.{{הערה|Pioter Bienkovskie & Evelin Van Der Steen, “Tribes, Trade and Towns:A New Framework for the Late Iron Age in Southern Jordan and the Negev”, in Bulletin of the American Schools of Oriental research, No. 323, August 2001, p. 40.}}
 
==ראו גם==