משה ברמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
[[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת]] החכירה בינואר [[1908]] את אדמות דלייקה אום ג'וני לחברת [[הכשרת הישוב]] שהוקמה באותה העת.
 
המוסדות הציוניים עסקו במהלך 1908-1906 בבדיקת האפשרויות ליישובן של אדמות דלייקה אום ג'וני ולצורך כך הקימו את "הוועדה לחקר פלשתינה-ארץ ישראל". ברמן התמנה כחבר בוועדה והכיר היטב את המקום ונעשו בו תצפיות [[מטאורולוגיה|מטאורולוגיות.]] הוא העלה לראשונה ביולי 1906 הצעה לשפץ את הח'אן שבמקום למגורים ודיבר על האפשרויות החקלאיות הטמונות בקרקע. ברמן הציע להחכיר את המקום ולהעסיק בו פועלים יהודים מטבריה ומיפו או להקים קבוצת רועים. ממכתביו ניכר שהוא חקר היטב את המקום וכי נעשו בו תצפיות מטיאורולוגיותמטאורולוגיות. הצעה ראשונה לייסד במקום חווה לניסיונות, ללימוד ולנטיעת עצי זיתים, העלה רופין ביוני 1907. רופין קיווה שתימצא חברה יהודית בארץ שתאות לחכור את המקום, אך הוא עמד על הקשיים לבצע זאת, בהעדר יהודים שהסכימו לחכור את השטח ולעבדו. ההצעות השונות ליישוב המקום מוכיחות, כי מלכתחילה לא חשבה ההסתדרות הציונית לממש את תוכניתה הראשונה לייסד במקום חוות לימוד לפועלים, אלא העדיפה להחכיר את האדמות ליהודים בעלי אמצעים, אבל אלה לא נמצאו.
 
ב-1907 הוקמה בהסתדרות הציונית חברת הכשרת הישוב, שתפקידה היה לקנות קרקעות ולבצע פעילות התיישבות. החברה תוכל למכור את הקרקע שרכשה לאנשים פרטיים - בניגודגוד לקרן הקיימת - והיא גם תחכור את אדמות הקרן הקיימת ותעבדן, כדי שלא יעברו לידי השלטונות בשל שממונן. רופין הציע שחברת הכשרת היישוב תחכור את האדמות מהקרן הקיימת ותחכירן לפועלים. לאחר שיוכיחו את עצמם בעבודה במשך כמה שנים, יתנו להם הלוואה ויאפשרו להם לבנות את בתיהם . כך תהיה לחוכר הזדמנות ללמוד את העבודה ולהוכיח את עצמו לפני שהחלקה והבית יועברו לרשותו.
 
להקים חוות לימוד באדמות דלייקה אום ג'וני. שכללה תכנית כלכלית מפורטת לעיבוד חקלאי של השטח בידי פועלים בפיקוח מנהל-אגרונום מטעם חברת הכשרת הישוב.