משה ברמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
ברמן עלה לארץ בשנת 1905 ומונה כמומחה לחקלאות ב"וועדה לחקר פלשתינה-ארץ ישראל", שהקימה ההסתדרות הציונית. ברמן היה גבה קומה, אמיץ לב, בעל הופעה אישית מרשימה ובעל כישרון לכבוש נפשות, בעל כושר שכנוע רב וידע להטות אנשים לצידו, ולו לזמן קצר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[מרגלית שילה]]|שם=חוות הלימוד של המשרד הארץ-ישראלי 1908–1914|מקום הוצאה=[[ירושלים]]|מו"ל=[[האוניברסיטה העברית]], החוג להיסטוריה של עם ישראל|שנת הוצאה=תשל"ז|עמ=91}}}}
 
בשנת תרס"ח ([[1908]]) מינה רופין את ברמן כאחראי על הקמת [[משתלה]] בלוד לנטיעת [[יער חולדה|יער הרצל]] על אדמות [[קק"ל]] ב[[בן שמן]] והוא הזמין פועלים [[ערבים]] לנטוע שתילי [[זיתים]]. נטיעת יער על שמו של הרצל על ידי פועלים ערבים עוררה התמרמרות בקרב פועלים יהודים. ברמן טען שלא השיג פועלים יהודים. לאחר משא ומתן בין ברמן לפועלים סוכם על שילוב פועלים יהודים במשתלה, לצד פועלים ערבים. עם זאת, קבוצת פועלים מהמושבות באזור, שהגיעה לביקור במשתלה, התכנסה לאסיפה ובלהט ההתלהבות מספר פועלים עקרו כמחאה את השתילים שנטעו הערבים, וכדי לא לגרום נזק למשתלה נטעו אותם מחדש. אירוע זה של העסקת פועלים ערבים פגע ב[[תדמית]]ו של ברמן בקרב הפועלים בארץ.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י' בלוך|שם="מראשית כנרת ודגניה" בתוך|כתב עת=ספר העלייה השנייה (ערכה ברכה חבס, בהשתתפות אליעזר שוחט)|עמ=403|מו"ל=תל אביב: הוצאת עם עובד|שנת הוצאה=תש"ז|עמ=405-403}}}}[[קובץ:Berman in Kineret.jpg|ממוזער|משה ברמן (שני משמאל) עם ראשוני חוות כנרת]]
 
== הרעיון של הקמת חוות כנרת ==