|
==היסטוריה==
בוחושבוהוש מוזכרת לראשונה במסמך משנת [[1438]] בשם '''בודשט''' (Bodeşti). בשנת [[1457]], ביישוב '''אורביק''', שמהווה היום רובע בעיר בוחושבוהוש, נערך קרב בו [[שטפן הגדול]] ניצח את [[פטרו ארון]]. המקום היה אחוזה של [[בויאר]] בשם '''בוחושבוהוש''', לכן נקרא החל משנת 1800 "בודשטי של בוחושבוהוש", "בודשטי של בוחושואיה" ולבסוף "בוחושבוהוש". בשנת 1819 המקום הוכרז כיריד. ב-[[1823]] בעלת האחוזה קאטינקה בוהושואיה (Catinca Buhusoaia) קיבלה הרשאה מאת הנסיך סטורזא (Sturza) בה נקבע שמתיישבים במקום יזכו למגרשים. בשנת [[1831]] היו כל התושבים הנוצריים בבוחושבבוהוש איכרים מהאחוזה. החל משנת [[1832]] החלו להיפתח במקום בתי מלאכה של בעלי מקצוע. קהילה יהודית מאורגנת נוסדה בעיר בשנת [[1860]]. בוחושבוהוש קיבלה מעמד של עיר ב-[[1921]].
בעיר היה המפעל הגדול ביותר ל[[טקסטיל]] באזור דרום-מזרח אירופה, אך פעילותו הצטמצמה לאחר שנת [[1989]] וכיום הוא מעסיק פחות מ-200 עובדים. בעיר יש חמישה בתי ספר יסודיים ובית ספר תיכון אחד.
בית הכנסת הראשון שהוקם בבניין אבן, נבנה בתחילת המאה ה-19, ונקרא "בית המדרש שול". ב-[[1840]] נבנה בית כנסת נוסף קטן יותר, וכן מקווה ובית עלמין. הקהילה היהודית התארגנה באופן פורמלי בשנת [[1860]]. בית הספר העממי של הקהילה נוסד ב-[[1897]]. הקהילה הקימה את חברת "אהבת ישראל" לעזרה הדדית (נוסדה ב-1880) ואת חברת "ביקור חולים" (1882). ב-[[1905]] שובשה הפעילות הסדירה של הקהילה לתקופה של 6 שנים, בשל מריבות פנימיות בתוך הנהגת הקהילה.
בוחושבוהוש הייתה אחד משלושת מרכזי החסידות שבנסיכויות רומניה: פעלה בה שושלת בוהוש, שתחילתה באדמו"ר ר' יצחק פרידמאן. חלק מבניה היו בין מייסדי [[ראש פינה]]. ב-1908 פתחו רבי מנדל פרידמאן וגיסו, הרב דוד טברסקי (Tverski), ישיבה ב"חצר הרבי", שבה למדו רבים מרבני רומניה, ולימדו בה גם מקצועות כלליים. באותה שנה נוסדה גם ישיבה בשם "אור חדש לבני ציון". תיאור של החיים בישיבה זו ניתן בספרו של הסופר העברי, [[יוחנן טברסקי]], בשם "מעולם לעולם". המשכה של [[תנועת החסידות|חסידות]] זו מכונה כיום [[חסידות בוהוש]] והיא עברה לעיר [[תל אביב]] בשנת [[1951]].
=== מבנה חברתי===
בשנת [[1910]] היו בקהילה היהודית בבוחושבבוהוש 201 סוחרים, 51 סנדלרים, 11 חייטים, ,4 נגרים, 3 פחחים, ו-68 בעלי מקצועות אחרים. לפי נתונים סטטיסטים משנת [[1915]] היו כל הפחחים, הזגגים, עושי הסבון, השענים ושואבי המים בבוחושבבוהוש יהודים. כן היו בין היהודים : 41 חנוונים, 31 סוחרי אריגים, 11 חייטים, 8 אופים, 8 קצבים, 6 סוחרי תבואה ,5 רבנים, 5 מורים לעברית, 5 סוחרי עור, 3 סוחרי ברזל ועוד.
===בימי השלטון הפשיסטי ברומניה===
בחודשים הראשונים לאחר עלייתם לשלטון של אנשי "[[משמר הברזל]]", אולצו יהודי בוחושבוהוש לשלם להם סכום של 400,000 [[לאו רומני|ליי]]. בימי הטבח ב[[בוקרשט]] (24-20 בינואר 1941) רצו פעילים פשיסטים להרוג ביהודי בוחוש, אך מפקד "משמר הברזל" התנגד לכך, מחשש שיהיה עליו בעתיד לתת את הדין על מעשי ההרג. הוא הסתפק בכך שסחט מהיהודים כסף רב וגייס אותם לעבודות כפייה. יהודים נשלחו לגדודי עבודה במרחק רב מהעיר. על תושבי העיר היהודים הוטלו הגבלות שונות: הם הורשו לצאת מבתיהם רק בין השעות 10 בבוקר ועד 6 בערב. לקראת פרוץ המלחמה נגד [[ברית המועצות]], במסגרת ההכנות ל[[מבצע ברברוסה]], פקד הממונה על מחוז פיאטרה-ניאמץ, ב-18 ביוני [[1941]], להביא את כל הגברים היהודיים מגיל 16 ועד 60 למחנה הריכוז טארגו-ז'יו (Targu-Jiu), אך הפקודה בוטלה והיהודים לא גורשו. באביב [[1944]], כשחזרו היתומים מ[[טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)|טרנסניסטריה]], הובאו כשבעים מהם לבוחושלבוהוש והקהילה דאגה לצרכיהם עד שהועברו למקום אחר.
ערב יום שביתת הנשק, ב-22 באוגוסט 1944, נתפס בית-הכנסת של הרב בידי 200 חיילים גרמניים שנסוגו מכוחות [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]] המתקדמים. בהלה אחזה בקהילה עקב נוכחות הגרמנים, אך למחרת כששמעו החיילים הגרמנים על שביתת הנשק הם ברחו מהעיר, והקהילה היהודית ניצלה.
לאחר השחרור עלה במקצת מספר היהודים בבוחושבבוהוש, מכיוון שחלק ממגורשי הכפרים החליטו להישאר בעיר. בשנות החמישים והשישים בזמן השלטון הקומוניסטי היגרו רוב יהודי בוחושבוהוש מרומניה ל[[ישראל]] ומקומות אחרים בעולם.
==קישורים חיצוניים==
|
