פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
[[שבור השני]] הותיר אחריו את האימפריה לאח למחצה שלו, [[ארדשיר השני]] ([[379]]-[[383]]) ולבנו [[שבור השלישי]] (383-[[388]]); שניהם היו פחות מוכשרים ממנו. גם [[בהראם הרביעי]] (388-[[399]]) לא עשה דברים משמעותיים עבור האימפריה. בתקופה זו ארמניה חולקה בהסכם בין האימפריה הרומית והסאסאנית.
 
בנו של [[בהראם הרביעי]], [[יזדגרד הראשון]] (399-421) היה רב עוצמה מבחינה פיזית ודיפלומטית, ונקט במדיניות של סובלנות דתית. הוא הפסיק את הרדיפות כנגד הנוצרים ואף העניש כמרים ואצילים שרדפו אותם. תקופת שלטונו הייתה שקטה יחסית. הוא כרת ברית שלום עם הרומאים ואפילו היה פטרון של [[תאודוסיוס השני]] ([[403]]-[[450]]) בשנות צעירותו. הוא גם נשא נסיכה יהודיה, שילדהונולד לולהם בן.
 
יורשו של יזדגרד, [[בהראם החמישי]] ([[421]]-[[438]]), הוא אחד מהמלכים הסאסאנים הידועים ביותר, וגיבורם של [[מיתוס]]ים רבים, שנותרו אף לאחר השמדת האימפריה הסאסאנית בידי הערבים. בהראם החמישי ירש את המלוכה לאחר מותו הפתאומי של יזדגרד הראשון, על אף ההתנגדות של האצילים, ובעזרת אל-מונד'יר, השליט הערבי של אל-חירא. אמו של בהראם החמישי הייתה שושנדוחט, בתו של [[ראש הגולה]] היהודי. ב-[[427]] הוא הדף פלישה של נוודים מהמזרח (ה[[הונים]] הלבנים) והרחיב את השפעתו לתוך מרכז אסיה, שם דמותו השתמרה במשך מאות שנים על גבי מטבעות ב[[בוכרה]] (כיום ב[[אוזבקיסטן]]). בהראם החמישי הדיח את המלך של החלק הארמני של פרס, ועשה אותו למחוז של האימפריה.