בקעת תמנע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ תקלדה
שורה 57:
 
המבקר בעשור השני של המאה ה-21 בבקעת תמנע נחשף לנוכחות רבה של [[מצרים העתיקה]], מלכיה ואליה, כמי שמקדמים את שיווק הפארק למבקרים. פיתוח הפארק ברוח זו היה תוצאה של גילוי מקדש הכורים ליד עמודי שלמה, על ידי פרופסור [[בנו רותנברג]], בשנת 1969 {{הערה|בנו רותנברג, "סיכום שלושים שנות מחקרי שדה ומעבדה ארכיאולוגיים וארכיאומטאלורגיים בבקעת תמנע ובסביבתה", בתוך [[יוסף אבירם]] (עורך), אילת והערבה. ירושלים, 1995, עמ' 1– 45}}.{{הערה|Rothenberg, B. 1972. Timna: Valley of Biblical Copper Mines. London: Thames and Hudson.
Rothenberg, B. 1988. ed. The Egyptian Mining Temple at Timna (Researches in the {Arabah 1959–1984, 1). London: Institute for Archaeo-Metallurgical Studies, Institute of Archaeology, University College, London.}} {{הערה|Rothenberg, B. 1990 ed. The Ancient Metallurgy of Copper: Archaeology-Experiment-Theory (Researches in the {Arabah 1959–1984, 2). London: Institute of Archaeometallurgical Studies, University College of London.}}
 
במקדש התגלה שפע של ממצאים, מצריים ומקומיים, ובעקבות הגילוי שויכו מכרות הנחושת ומחנות ההתכה למלכי מצרים [[המאה ה-13 לפנה"ס|המאות ה-13]] ו[[המאה ה-12 לפנה"ס|ה-12 לפנה"ס]], למומחים המצריים ולכושר הארגון שלהם. כיום, לאחר הצטברות מידע רב ממחקרים ארכאולוגיים ומטלורגיים בתמנע ובנחל עמרם ובאזור פונון (בצפון מזרח הערבה, בירדן), יש כיום צורך בתיקונים משמעותיים בתמונה ההיסטורית והטכנולוגית שהתקבלה ממחקרים קודמים.