הבדלים בין גרסאות בדף "כפייה אנטי-דתית בישראל"

ביטול גרסה 21098344 של Tshuva (שיחה) הקודם עדיף
(ביטול גרסה 21098344 של Tshuva (שיחה) הקודם עדיף)
==רקע==
{{ערך מורחב|ערך=[[סטטוס קוו (ישראל)]]}}
ב[[מגילת העצמאות]] נאמר: "מדינת ישראל תקיים [[שוויון]] זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל [[דת]], [[גזע (אדם)|גזע]] ו[[מגדר|מין]]" וכן "מדינת ישראל תבטיח [[חופש דת]]". עקרונות אלה מומשו בכל חוקי המדינה השוללים [[אפליה]], ונכלל בהם גם איסור על אפליה מטעמי דת. ההבטחה לחופש דת, כמו גם האיסור על אפליה מטעמי דת, נועדו למנוע, בין היתר, כפייה חילונית. לא תמיד הצליח מימוש עקרונות אלה. בנוסף, קיים [[קונפליקט]] בין המחוייבותהעדפותיהם של דתיים להלכה, ובין העדפותיהם של חילונים במרחב הציבורי המשותף. מנקודת מבט חילונית, הכרעה מסוימת באספקטים שונים של קונפליקט זה עשויה להתפרש כ[[כפייה דתית]], ואילו מנקודת המבט הדתית הכרעה שונה עשויה להתקבל כ[[כפייה חילונית]].
 
בנייר עמדה שפרסם פרופ' [[ידידיה שטרן]] בנושאי [[דת ומדינה]] נאמר כי לעתים קיימת סתירה בין "[[חופש מדת]]" ל"[[חופש הדת]]", המתבטאת למשל ב"פרסומי תועבה" ברשות הרבים, שהתרתם היא כפייה אנטי דתית ואיסורם הוא כפייה דתית.{{הערה|1=[[ידידיה שטרן]], [http://www.idi.org.il/researchandprograms/public_council/pages/public_council_4_c.aspx המועצה הציבורית - נייר רקע בנושא ההיבט החוקתי של יחסי דת ומדינה], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]}}
 
==קליטת עולים חדשים בימי קום המדינה==
בראשית ימי המדינה התקיימו אירועים אחדים של כפייה חילונית, כחלק ממימוש רעיון "[[כור ההיתוך]]" שרווח באותה עת, ונועד למזג את ה[[עולה חדש|עולים]] הרבים שהגיעו בשנותיה הראשונות של המדינה, מ[[אירופה]], מ[[צפון אפריקה]] ומ[[אסיה]] ב[[כור היתוך]] אחד, חילוני במהותו, שלא יבדיל בין תושביה הוותיקים של המדינה ובין העולים מהגלויות השונות. הכוונה הייתה לאחד את העולים עם הישראלים הוותיקים ליצירת [[תרבות ישראלית]] אחידה, על מנת לבנות [[עם]] חדש בארץ. כדי לממש את הרעיון, הופעל לחץ על העולים לאמץ את התרבות הישראלית החדשה. דוגמאות בולטות:
 
*תהליך קליטתם של עולים דתיים ב[[העלייה ההמונית|עלייה ההמונית]] הביא לטענות על כפייה חילונית במסגרת [[החינוך האחיד]]. בינואר [[1950]] הוקמה [[ועדת חקירה ממלכתית|ועדת חקירה]] בענייני החינוך ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]] ([[ועדת פרומקין]]), לנוכח טענות על כפייה חילונית במחנות העולים. הוועדה מצאה כי יש ממש בטענות שנשמעו,{{הערה|{{מטח|[[צבי צמרת]]|ועדת פרומקין : סיכום|16758|1991}}}} ולאחר שמסרה את מסקנותיה, במאי 1950, התעוררה סערה. בעקבות פרסום מסקנות הוועדה, לא שב [[שר החינוך]], [[זלמן שזר]], לתפקיד זה ב[[ממשלת ישראל השנייה|ממשלה]] שהוקמה זמן קצר לאחר מכן.