סיקורסקי S-55 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
אחד המאפיינים הבולטים של המסוק היה מיקומו של המנוע בחרטום. המנוע חובר לרוטור באמצעות [[גל הנע]] ו[[תמסורת (מכניקה)|תמסורת]] שעברו מתחת לתא הטייס ומעל תא הנוסעים. מיקום זה של המנוע איפשר תא הנוסעים ו/או מטען מתחת ל[[רוטור (מסוק)|רוטור]] וללא הפרעה של מערכות ההנעה. התקנת המנוע בחרטום הקלה גם על התחזוקה. הגישה אל המנוע הייתה על ידי פתיחת שתי דלתות "קונכיה" בחרטום, וכך הייתה לאנשי צוות הקרקע נגישות קלה לטיפול. החלפת המנוע דרשה בין שעה לשעתיים בלבד גם ללא שימוש במיכשור ייעודי, ובדיקות יומיות דרשו 15 - 20 דקות בלבד.
 
יתרון נוסף בהתקנת המנוע בחרטום היה במיקום [[מרכז כובד|מרכז הכובד]] של המסוק בתא הנוסעים, עובדה שאיפשרה גמישות רבה יחסית בהעמסת מטען משתנה וחסכה את הצורך בנשיאת [[מי נטל|נטל]]; בכך יישמו מהנדסי חברת סיקורסקי לקח שנלמד במסוק קודם, [[סיקורסקי XHJS]], שנדחה על ידי הצבא בשל הצורך בנשיאת נאלנטל כדי לייצב את המסוק. בתא הנוסעים ניתן היה לשאת 7 נוסעים, בדגם האזרחי, או 10 נוסעים בדגם הצבאי. לחילופין ניתן היה לשאת שש [[אלונקה|אלונקות]], שאותן ניתן היה להעלות למסוק באמצעות מנוף כאשר המסוק בריחוף. [[תא הטייס]] היה ממוקם מעל ומעט לפני תא הנוסעים, ובו שני מושבים עם מערכת שליטה והיגוי כפולה.
 
דגמי המסוק הראשונים הונעו על ידי [[מנוע רדיאלי]] מתוצרת [[פראט אנד ויטני]] מדגם R-1340-57 בעל [[הספק]] של 600 [[כוח סוס]], עם [[מצמד]] צנטריפוגלי ששילב את הרוטור הראשי כאשר הושגו [[סיבובים לדקה|סיבובי מנוע]] במהירות מוגדרת מראש. לאחר שהצי החליט שלדגם HO4S (הדגם שהותאם לצי, ראו להלן) אין עוצמה מספקת הוחלף המנוע במנוע רדיאלי בעל 700 כוח סוס מתוצרת [[קרטיס-רייט]] מדגם R-1300-3. מנוע זה היה מספק מבחינת הצי למשימות חילוץ אווירי, והדגמים הבאים של המסוק - H-19B, {{כ}}HO4S, {{כ}}HRS-3 ועוד צוידו במנוע זה. בדגמים בעלי מנוע R-1300 היה [[משטח היגוי]] אופקי יחיד במקום משטח ההיגוי שהיה בדגמים הראשונים שהיה בצורת V הפוך. בנוסף, מצמד הידרו-מכני חדש איפשר האצה חלקה יותר של הרוטור בעת שילוב המצמד ואיפשר עוד הנעה והפעלה של המנוע בכל מהירות כאשר היה מנותק מהתמסורת ומהרוטור.