הבדלים בין גרסאות בדף "קדר (שבט וממלכה)"

הוסרו 260 בתים ,  לפני שנתיים
(עיגון)
 
במסורת האסלאמית מוצאו של קדר נגזר גם מהגנאלוגיה האברהמית וכאחד מבני ישמעאל. על בסיס מסורת זו, ישמעאל הוא אביהם הקדמון של כל הערבים ואלה אף נקראים "בני ישמעאל". אומנם קיים בסיס מוצק לטענה זו ב[[חדית']] על דברי מוחמד: "כל הערבים הם צאצאי ישמעאל בן אברהם",{{הערה|[[#Webb|Webb]], עמ' 100.}} אולם לגישה זו וריאציות שונות, הן במישור הגנאלוגי המובהק (מי ילד את מי ומתי), והן במישור הקשר לאמונה המוסלמית:
*ההיסטוריון הערבי יעקובי בחיבורו "היסטוריה" מציג קו גנאלוגי ישיר מישמעאל ל[[שבט קורייש]] בעיר מכה ולנביא מוחמד עצמו,{{הערה|Irfan [[#Shahid|Shahid]], Byzantium and the Arabs un the Fifth Century, Dumbarton oaks Trustees for Harvard University , Washington, 2006, p.עמ' 333.}} ובחלק מהמקרים אף התמקד הקו הגנאלוגי במוצאם של השבטים במערב חצי האי ערב באופן ספציפי.{{הערה|Irfan [[#Shahid|Shahid]], Byzantium and the Arabs un the Fifth Century, Dumbarton oaks Trustees for Harvard University , Washington, 2006, p.עמ' 335.}}
*בהיבט הגדרת הערביות במישור הלשוני, היו שטענו שישמעאל היה הראשון שדיבר [[ערבית]], החל מהימים שהוא ואביו, אברהם, עברו לעיר [[מכה]] (עד אז דיבר עברית).{{הערה|[[#Webb|Webb]], עמ' 101.}}
*במישור הדתי מוזכר ישמעאל בקו ישר עם ה[[מונותאיזם]] האברהמי, והשפיע בכך על דבקות הישמעאלים במונותאיזם לכל אורך ההיסטוריה.{{הערה|Irfan [[#Shahid|Shahid]], Byzantium and the Arabs un the Fifth Century, Dumbarton oaks Trustees for Harvard University , Washington, 2006, p.עמ' 334.}} למעשה, חלק מהמקורות מציינים, שהשבטים החשובים ביותר ביסוד האסלאם, קורייש ומעאד, דבקו במונותאיזם האברהמי מלכתחילה.{{הערה|[[#Webb|Webb]], עמ' 51, 53.}}
*במסורת המחקר ההיסטורי המוסלמי, כפי שבאה לידי ביטוי בכתביו של ההיסטוריון העיראקי ג’וואד עלי בנושא ההיסטוריה הערבית הקדם-אסלאמית (בספרו "אל-מופאסאל"), מוזכר קֻודָר איבן סָלִיף, כלומר בנו של "האדם הקדמון" כחלק מקו גנאלוגי שייתכן שמקורו בגנאלוגיה המקראית של קדר בן ישמעאל. במישור האתני מוכר "קודר" כמרכיב בתוך השבט ה[[תמוד (עם)|ת’מודי]]. חלק מהחוקרים רואים במסורת זו שרידי [[אפונים|אֶפּוֹנִים]], כלומר, ביטוי גנאלוגי המבוסס על שם של מקום גאוגרפי.{{הערה|שם= Jaroslav68|1= [[#Stelkevyoh|Stelkevyoh]], עמ' 68-69.}}
בהמשך לקו הגנאלוגי הזה, התמקדה המסורת המוסלמית בהתפתחותם של כל הערבים משני הבנים הבכורים של ישמעאל – נביות וקדר (או כפי שנהגו בערבית נָבִית וקָאיְדָר). קיימת מחלוקת בין חוקרים מדוע דווקא שני בנים אלה נבחרו לשמש כאבות הערבים במסורת המוסלמית:
*לטענת חלק מהחוקרים נביות נחשב לאחד מאביהם של הערבים מתוקף היותו בנו הבכור של ישמעאל, ובהקשר של השתלבותו בגנאלוגיה של [[עשו]] בן [[יצחק]]. קידר, לטענתם, זכה למעמד דומה בהיותו הבן השני של ישמעאל.
*חוקרים אחרים טוענים שהסיבה להחשבת נביות וקידר כאבות כל הערבים היא ששתי קבוצות השבטים הללו היו הדומיננטיות ביותר בצפון מערב ערב ([[סיני]], [[חג'אז]] ו[[עבר הירדן]]), שתיהן מזוהות עם המאבק במלך אשור, [[אשורבניפל]], במאה השביעית לפנה"ס: קבוצת שבטי קדר, כפי שמוכרת מההיסטוריה המסופוטמית, ושבטי הנבטים (אותם מחשיבים חלק מהחוקרים כקבוצת השבטים המוכרת במקרא כנביות) שייתכן שספחה אליה את הקדרים, ובכל מקרה הפכה לדומיננטית ביותר באזור מהמאה השנייה לפנה"ס עד קרוב לצמיחת השפעתם של הקבוצות שייסדו את דת האסלאם במרכז חצי האי ערב. כלומר, הן הבסיס לצמיחת קבוצת העמים הערביים במשך מאות השנים שלפני הספירה ואחריה.{{הערה|Irfan [[#Shahid|Shahid]], Byzantium and the Arabs un the Fifth Century, Dumbarton oaks Trustees for Harvard University , Washington, 2006, p.עמ' 334-336.}} עם זאת, הזיהוי בין נביות לנבטים מוטל בספק בקרב חוקרים רבים, ולא ברור אם יש קשר ביניהם, למרות הדמיון בשמות.
 
==פריסה גאוגרפית==
*{{עוגן|Loreto|Romolo Loreto, “The Saudi-Italian-French Archaeological Mission at Dumat al-Jandal. A first Relative Chronological sequence for Dumat al-Jandal Architecture and Pttery”, '''Proceedings of the Seminar for Arabian Studies''', no. 42, 2012, p. 165-182.}}
*{{עוגן|Edens|Christopher Edens & Garth Bawden, “History of Tayma and Hejaz Trade During the First Millennium B.C.”, '''Journal of the Economic and Social History of the Orient''', Vol. 32 No. 1, February 1989, p. 48-103.}}
*{{עוגן|Shahid|Irfan Shahid, '''Byzantium and the Arabs in the Fifth Century''', Dumbarton oaks Trustees for Harvard University, Washington, 2006.}}
*{{עוגן|Mcdonald|M.C.A. Mcdonald, "Ancient North Arabia", '''Tha Cambridge Encyclopedia of the World’s Ancient Languages''', Roger Woodard (ed.), [[Cambridge University Press]], Cambridge, 2004.}}
</div>