קורבן (יהדות) – הבדלי גרסאות

1. '''[[סמיכה (קרבן)|סמיכה]]''' - הנחת ידי בעל הקרבן על ראש הבהמה. הסמיכה נוהגת ברוב קורבנות היחיד{{הערה|1=ב[[תורה]] נאמרה מצוות הסמיכה ב[[קורבן עולה]] ({{תנ"ך|ויקרא|א|ד|קצר=כן}}), [[קורבן שלמים]] ({{תנ"ך|ויקרא|ד|ב|קצר=כן}}) ו[[קורבן חטאת]] ({{תנ"ך|ויקרא|ד|ד|קצר=כן}}). בקרבן אשם, לעומת זאת, לא הוזכרה הסמיכה. בתלמוד הבבלי (מסכת זבחים דף יא עמוד א) למדו על סמיכת האשם מן ההשוואה ("היקש") לחטאת, בפסוק: "כחטאת כאשם תורה אחת להם" ({{תנ"ך|ויקרא|ז|ז|קצר=כן}}).}} (פרט לבכור מעשר ופסח), וככלל אינה נוהגת בקרבנות הציבור{{הערה|1=פרט ל[[פר העלם דבר של ציבור]] ו[[שעיר המשתלח]]. משנה מנחות פרק ט משנה ז}}. תוך כדי הסמיכה בעל הקורבן אומר [[וידוי (יהדות)|וידוי]] על חטאו{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת יומא דף לו עמוד א}}. בקורבן שלמים, שאינו בא על חטא, אומר בעל הקורבן דברי שבח לבורא{{הערה|1=רמב"ם, משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פרק ג הלכה טו.}}.

ב[[תוספתא]]{{הערה|ברכות פרק ה' הלכה כ"ב.}} נאמר שהמקריב קורבן מברך [[שהחיינו]]{{הערה|ראו גם תלמוד בבלי, ברכות ל"ז עמוד ב', וברש"י ותוספות שם.}} ו[[ברכות המצוות]] על הקרבת הקורבן ועל אכילתו. ה"[[משנה למלך (פירוש)|משנה למלך]]"{{הערה|הל' מעשה הקורבנות פרק י' [[ס"ק]] א'.}} כותב שהכהנים מברכים על אכילת הקורבן ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לאכול חטאת או אשם.

הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] כתב{{הערה|איילת השחר, {{תנ"ך|ויקרא|ד|ג}}.}} שעל הקרבת החטאת אין מברכים ברכה, כפי שאין מברכים על השבת [[גזל]] או [[איסור ריבית|ריבית]], כיוון שעדיף שלא יחטא ולא יתקן את החטא, ורק על אכילתו מברכים.