קורבן (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ ←פסולים נוספים: קישורים פנימיים |
מ עיצוב |
||
שורה 279:
===תהליך ההקרבה===
הקרבת הקורבן כוללת כמה שלבים, שמרביתם אחידים בכל הקורבנות:
==== סמיכה ====
{{ערך מורחב|סמיכה}}
==== שחיטה ====
2. '''שחיטה'''. על פי ההלכה יש הבדל בין "קדשי קדשים", שנשחטים מצפון למזבח, לבין "קדשים קלים", שנשחטים בכל מקום בעזרה. למעשה, הוכנו בבית המקדש מתקנים מתאימים לשחיטה מצפון למזבח, ולכן בדרך כלל גם קדשים קלים נשחטו שם.▼
{{ערך מורחב|שחיטה}}
▲
==== קבלת הדם ====
3. '''[[קבלת הדם]]''' הנשפך מן הבהמה על ידי [[כהן]], בכלי הנקרא '''מזרק'''.▼
{{ערך מורחב|קבלת הדם}}
▲
4. '''[[הולכת הדם]]''' על ידי הכהן ל[[מזבח העולה]].▼
==== הולכת הדם ====
5. '''[[זריקת הדם]]''' על ידי הכהן על המזבח. צורת הזריקה המדויקת ומקומה משתנים מקורבן לקורבן. בעולה שלמים ואשם הכהן עומד ליד המזבח וזורק את הדם מן הכלי בשתי זוויות של המזבח: הזווית הצפון מזרחית והזווית הדרום מערבית. הדם צריך להינתן בכל זווית כך שייראה בשתי הצלעות של הזווית ("שתי מתנות שהן ארבע"). בבכור מעשר ופסח יש זריקה אחת בלבד, בכל מקום במזבח מעל ה[[מזבח העולה#חלקי המזבח|יסוד]]. בחטאת הכהן עולה ב[[מזבח העולה#חלקי המזבח|כבש]] אל ה[[מזבח העולה#חלקי המזבח|סובב]] שבחציו העליון של המזבח, ומקיף את המזבח ונותן מעט דם באצבעו על כל אחת מארבע [[מזבח העולה#חלקי המזבח|קרנות המזבח]]. בסוג מיוחד של חטאות זריקת הדם נעשית בתוך ה[[היכל]], והן נקראות [[חטאת פנימית]].▼
{{ערך מורחב|הולכת הדם}}
6. '''שפיכת שיריים''' - אם נשאר דם במזרק{{הערה|1=הדבר מתבקש בחטאת, שבה רק מעט מן הדם נלקח באצבעו של הכהן, ואילו בשאר הקרבנות לא הכרחי שישאר דם.}}, הוא נשפך במקום מיוחד ב[[מזבח העולה#חלקי המזבח|יסוד המזבח]] בפינה הדרום - מערבית. מערכת ניקוז הובילה את דם הקורבנות אל [[נחל קדרון]].▼
==== זריקת הדם ====
7. '''הקטרה''' - ברוב הקרבנות הכהן לוקח את ה'''אימורים''' (ראו לעיל: חלקי הקורבן) ומעלה אותם לראש המזבח, ומניח אותם על מערכת העצים הבוערת. בקורבן עוֹלָה כל בשר הקורבן עולֶה למזבח, ולשם כך יש צורך לפני כן להפשיט את עורו, לנתח את אבריו לחלקים, ולרחוץ את המעיים והרגליים. לפני ההקטרה יש להוסיף [[מלח בישול|מלח]] לכל קורבן{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|ב|יג}}}}. לשם כך הונחה ערימת מלח על המזבח, ממנו לקחו הכוהנים ושמו על הקורבן{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כא עמוד ב}}.▼
{{ערך מורחב|זריקת הדם}}
זריקת הדם אף היא נעשית על ידי הכהן שהיה זורק מהדם על גבי המזבח.
8. '''אכילת הבשר''' - בשר הקורבנות (פרט לעולה) נאכל. בקדשי קדשים - הכוהנים אוכלים אותו בעזרה, באותו יום ובלילה שלאחריו עד חצות הלילה. בקדשים קלים - הבעלים אוכלים אותו בכל תחומי [[ירושלים]]. זמן אכילת קדשים קלים הוא שני ימים והלילה שביניהם, פרט ל[[קורבן תודה]], שנאכל ביום הראשון ולילו בלבד, כקדשי קדשים, ו[[קורבן פסח]], שנאכל רק בליל הסדר.▼
▲
==== שפיכת שיריי הדם ====
▲
'''הקטרה'''
▲
==== מליחה ====
לפני ההקטרה מצווה להוסיף [[מלח בישול|מלח]] לכל קורבן{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|ב|יג}}}}. לשם כך הונחה ערימת מלח על המזבח, ממנו לקחו הכוהנים ושמו על הקורבן{{הערה|1=תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כא עמוד ב}}.
'''אכילת הבשר'''
▲
===ברכות===
ב[[תוספתא]]{{הערה|ברכות פרק ה' הלכה כ"ב.}} נאמר שהמקריב קורבן מברך [[שהחיינו]]{{הערה|ראו גם תלמוד בבלי, ברכות ל"ז עמוד ב', וברש"י ותוספות שם.}} ו[[ברכות המצוות]] על הקרבת הקורבן ועל אכילתו. ה"[[משנה למלך (פירוש)|משנה למלך]]"{{הערה|הל' מעשה הקורבנות פרק י' [[ס"ק]] א'.}} כותב שהכהנים מברכים על אכילת הקורבן ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לאכול חטאת או אשם.
הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] כתב{{הערה|איילת השחר, {{תנ"ך|ויקרא|ד|ג}}.}} שעל הקרבת החטאת אין מברכים ברכה, כפי שאין מברכים על השבת [[גזל]] או [[איסור ריבית|ריבית]], כיוון שעדיף שלא יחטא ולא יתקן את החטא, ורק על אכילתו מברכים. ==האישים המקריבים==
|