קדר (שבט וממלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏במסורת האסלאמית: קישור לערך על ההיסטוריון בערבית
מ ←‏פריסה גאוגרפית: קישורים פנימיים, תקלדה
שורה 67:
הגדרת גבולות ברורים בישות מדינית של נוודים איננה אפשרית כפי שניתן לתאר גבולות של ישויות מדיניות המבוססות על יישובי קבע. לפיכך, שטחי השליטה וההשפעה של ממלכת קדר, נחשבים כמרחבי הפעילות של שבטי הממלכה, וחלקם נפרשו לשטחים נרחבים גם בתוך גבולותיהן של ממלכות אחרות באזור.{{הערה|[[#Dumbrell|Dumbrell]], עמ' 43.}}{{הערה|[[#Shuaib|Shuaib]], עמ' 71-72.}}
[[קובץ:Lake of Dumat Al-Jandal.jpg|ממוזער|שמאל|250px|אגם נווה המדבר בדומאת אל-ג’נדל]]
מכלל המקורות ההיסטוריים על הקדרים, קיימת תמימות דעים בקרב החוקרים שהמוקד הגאוגרפי של השבט הוא ביישוב ונווה המדבר הגדול '''דֻמָה''' (נקראה '''אָדֻמָתֻ''' באכדית בפי האשורים והבבלים '''ודֻמָאת אל-גֻ’נְדָאל''' במקורות הערביים והמוסלמיים וכיום) בדרום ערוץ [[ואדי אל-סירחאן]], בצפון [[חצי האי ערב]], במחוז '''אל-גָ’אוּף''', דרומית-מזרחית לגבול [[ירדן ]]-[[סעודיה]] של ימינו, על ציר המסחר המרכזי בין [[המפרץ הפרסי]] לצפוןל[[צפון סיני]] ולדלתתול[[דלתת הנילוס]] המצרית.{{הערה|[[#Shuaib|Shuaib]], עמ' 206-220.}} נווה מדבר זה שימש צומת מרכזי למספר צירי סחר{{הערה|[[#Edens|Edens]], עמ' 79.}}:
*ציר סחר מדרום ערב, צפונה ללבנטל[[לבנט]].
*ציר סחר מדרום ללבנט ומשם לצפון מסופוטמיה (אשור).
*ציר סחר מדרום ערב, צפונה ומערבה לעזהל[[עזה]] ולמצרים.
*ציר סחר צפונה ומזרחה למסופוטמיה (מסלול עוקף מדבר נאפוד).
*ציר סחר מזרח-מערב מדרום מסופוטמיה לעזה ולמצרים.
 
על פי תיאורי הקדרים במקרא ותיאורם בתיעוד האשורי מהמאה השמינית לפנה"ס כשוכני אוהלים ונוודים, נראה ששטחי המרעה והנוודות שלהם התפרסו על שטח רחב יותר במרחב צפון חצי האי ערב, עבר הירדן וצפון [[המדבר הסורי|המדבר הסורו-ערבי]].{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 82-83.}} על פי תיעוד מתקופתם של [[סנחריב]], [[אסרחדון]] ו[[אשורבניפל]] במהלך המאה השביעית לפנה"ס, פעלו שבטים ערביים בהנהגת הקדרים גם בדרום בבל, מזרחית למוקד פעילותם.{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 153-155.}} בתקופה האחמנית, במאה השישית והחמישית לפנה"ס, פעלו הקדרים גם ב[[נגב]], ב[[סיני|צפוןבצפון סיני]], בואכה הדלתה המצרית.{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 194-195.}} תיאורים אלה מצביעים על תהליך התרחבות מתמשך של שטחי הפעילות הקדרית, מגרעין מצומצם באזור ואדי סירחאן, מערבה ודרומה לשטחים נרחבים ביותר. בתקופת שיא עוצמתה של ממלכת קדר במאה החמישית לפנה"ס, התפרש מרחב פעילותה בין דרום בבל (ככל הנראה, לא ממש על גדות המפרץ הפרסי) במזרח, ועד מזרח מצרים במערב.
 
באשר לגבולות הדרומיים של קדר, קיימת מחלוקת לגבי השליטה של הממלכה בשני נווי המדבר החשובים הנוספים בצפון חצי האי ערב – [[תימא (חצי האי ערב)|תימא]] [[דדן|ודדן]] – דרום מערבית לדומה. מקורות רבים מתייחסים אל ערים אלה כיחידות פוליטיות ותרבותיות נפרדות (כולל ניב לשוני נפרד) ואף מציינים שושלות מלכים עצמאיות. מנגד, מחקרים אחרים מתייחסים לשלושת נווי המדבר, דומה, תימא ודדן כחלק מיחידה מדינית עצמאית גדולה. נקודת נקודת המחלוקת מתייחסת לתקופת כיבוש צפון חצי האי ערב בידי המלך הבבלי האחרון, [[נבונאיד]], למשך 10 שנים (555-545 לפנה"ס){{הערה|שם=Khaleel14|1=[[#Muaikel|Muaikel]], עמ' 14.}} ותקופת [[האימפריה הפרסית]].{{הערה|[[#Shuaib|Shuaib]], עמ' 48, 200.}}{{הערה|[http://www.historyfiles.co.uk/KingListsMiddEast/ArabicKedar.htm אתר המציג ציר זמנים להתפתחות העם הקדרי]}} הראשונים טוענים שחורבן [[מואב]] [[עמון|ועמון]] בידי נבוכדנצר והלחץ על הקדרים בתקופת נבונאיד גרמו להתפשטותם הקדרים מאזור דומה לאזור עבר הירדן, ולאחר התמוטטות האימפריה הבבלית, חזרו והתפשטו לכל הכיוונים, כולל חזרה למוקדי הפעילות הקודמים שלהם.{{הערה|שם=William40|1=[[#Dumbrell|Dumbrell]], עמ' 40.}} השניים טוענים שנבונאיד כבש את דומה בדרכו לעיר תימא ומסתמכים על כתובות בתימא המזכירות אדם בשם "גשם", המוכר כמלך קידר בתקופה הפרסית.
 
==היסטוריה==