קדר (שבט וממלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פריסה גאוגרפית: קישורים פנימיים, תקלדה
שורה 82:
עיקר המידע על קורותיהם של הקדרים נמצא במקורות חיצוניים ורק מיעוטו בכתובות קצרות ומעטות של הקדרים עצמם, כמו כתובות מלכותיות אשוריות (רוב המידע הקיים), מידע עקיף מכתובות מלכותיות בבליות, מידע מרומז במקרא, כתובות מקוריות מעטות של הקדרים עצמם מהתקופה הפרסית, וכן מעדויות של היסטוריונים יווניים. חפירות ארכאולוגיות מעטות בלבד בוצעו באתרים קדריים, וגם אלה התמקדו בתקופות מאוחרות בהיסטוריה של הקדרים (כגון בדומה, בירתם).
 
בעיה בולטת במיוחד היא האופן שבו הגדירו האשורים את הקדרים בכתובות השונות, לעומת האופן שבו הגדירו את שאר הערבים ואת קבוצות הנוודים האחרות במזרח הקרוב הקדום. קושי משמעותי קיים בהפרדה במקורות בין המושג "'''קדרים'''" למושג "'''ערבים'''" ומשמעות המושג "ערבים" עצמו. באופן כללי ניתן לומר שהאשורים ראו בקדרים קבוצה מובחנת בתוך כלל האוכלוסיות הנוודיות שהוגדרו כערבים. אך בתעודות עצמן התייחסו אליהם לעתים בשם זה ולעתים בשם השני. בתעודה אשורית אחת אף מוזכרים הערבים והקדרים כשתי קבוצות נפרדות באותה היררכיה. גם מנהיגי הקדרים מכונים לעתים מלכי הערבים ולעתים מלכי הקדרים. חוסר עקביות זה מקשה על בירור זהות קבוצות השבטים המוזכרות בתעודות ותפקידי האנשים המוזכרים בהן.{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 8.}} למרות זאת, קיימת הסכמה כללית זהירה בקרב החוקרים לגבי הזהות הקדרית, גם של מלכים ומלכות שאינם מכונים באופן מפורש כקדרים. עיקר הזיהוי של אזכורי הערבים בתעודות עם קדרים מתבסס על שלושה הקשרים:
*זיהוי המשכיות בין מלכים שחלקם מוזכרים כמלכי הערבים וחלקם מוזכרים כמלכי קדר, כגון עואית בן-ברדדה שמוזכר כמלך הערבים והקבוצה "סומואן", אולם הוא גם מוכר כאחיינו של יותע בן-חזאל, שהוגדר בידי האשורים כמלך קדר.
*אזכור מלכי הממלכה הן בזהותם הערבית והן בזהותם הקדרית. דוגמאות לכך ניתן למצוא בגשםב[[גשם הערבי]] המוזכר במקרא, שהוא כנראה זהה לגשמו מלך קדר המוכר מהממצא הארכאולוגי במזרח מצרים באותה תקופה.
*איזכוראזכור זוג מנהיגים – מלכה ומלך – שמוזכריםשמכונים האחת כ"מלכת הערבים" והשני כ"מלך קדר", כגון חזאל ותלחונו.
*ההבנה שהישות המדינית הערבית שהשתרעה בחלקו הצפוני של המדבר הסורי-ערבי, מהמאה השמינית לפנה"ס עד המאה החמישית לפנה"ס, הייתה אחידה, ומכיוון שלפחות בחלק מהמקרים מזוהה כקדרית, היא נחשבת כממלכת קדר לכל אורך קיומה.{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 82-82, 223-227.}}
 
===תולדות הקדרים===
קיימת מחלוקת בקרב החוקרים האם הערבי הראשון המוזכר בתיעוד הארכאולוגי, '''[[גינדיבו]]''', היה מלכה של קדר. מקצתם טוענים שחשיבותו במערכת האזורית של צפון הלבנט ואזכורו כאחד ממלכי קואליציית המרד נגד [[שלמנאסר השלישי]] ב-853 לפנה"ס, מצביעה על היותו מנהיג מסגרת על-שבטית גדולה כגון קדר. עם זאת, טוען לדוגמה פרופ’ ישראל אפעל, שחקר את הערבים בתקופה הקדומה, שעל בסיס אישאי הזכרתם של ערבים בכלל במסעות מלחמה אשוריים בצפון עבר הירדן וה[[חורן]] ומיקומווכן גם מיקומו של [[קרב קרקר]], שבהקשרו מוזכר גינדיבו ב[[המונולית מכורח|מצבת כורח]] האשורית בצפון סוריה, מצביעים על כך שגינדיבו שכן באזור צפון ואדי סירחאן וצפון המדבר הסורי-ערבי ולאו דווקא באזור דרום ואדי סירחן והעיר דומה בה שכנו הקדרים.{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 75-76.}}{{הערה|[[#Shuaib|Shuaib]], עמ' 155–156, בהערות.}} ככלל, גינדיבו אינו מוזכר במחקרים כחלק מהרצף ההיסטורי של ממלכת קדר.
 
====המלכות הראשונות - זביבה ושמשי====