גרעין התיישבות – הבדלי גרסאות

התנגדות להתנחלויות הייתה קיימת מיד לאחר מלחמת ששת הימים, ולמעשה עוד מימי [[מבצע סיני]] כאשר נעשה ניסיון ראשון להתיישב ב[[סיני]].{{הערה|1=[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_3.3.pdf פתחת רפיח בתולדות ההתיישבות היהודית] (אתר יד בן צבי)}} לאור המהפיכה הסביבתנית והתביעה להקטנת היקף ההתיישבות בכלל, [[ארגוני סביבה]]<!--ארגונים להגנת הסביבה--> גדולים החלו מתנגדים להתיישבות בכלל, ולגרעיני ההתיישבות בפרט. בנוסף לכך, הבדלי השקפה מדינית משפיעים אף הם על ההתנגדות לגרעיני התיישבות, אשר כאמור נוטים לאמץ גישה ערכית או מדינית.

מגוון גרעיני התיישבות קיימים בימינו. חלקם להתיישבות ביהודה ושומרון, או במקומות בהן יש אוכלוסייה מעורבת ערבית ויהודית, אך ישנה תנועה ניכרת של הקמת גרעינים, חלקם אף ממוסדים, להתיישבות עירונית, בדרך כלל עם גישה ערכית פתוחה (ליברלית) וכן להתיישבות מקיימת (בסגנון [[כדיתה]], [[נורית (ישוב)|נורית]] ו[[רותם (ישוב)|רותם]]). ארגון התיישבותי גדול הוא [[עמותת איילים]] ליישוב כפרי סטודנטים, והוא בעל 11 גרעינים. גרעיני נח"ל כבר אינם נועדים להקמת יישובים חדשים, ורבים מגרעיני הנח"ל אינם מיישבים כלל, גם לא ביישובים קיימים.