הבדלים בין גרסאות בדף "מינהל ציבורי"

נוספו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
בשנותיה הראשונות התאפיין המינהל הציבורי ב[[מדינת ישראל]] במינהל פריזמטי: היא אימצה דפוסי התנהגות מסורתיים ומודרניים כאחד: מחד, המסגרת הפורמלית מתקופת [[המנדט הבריטי]]: חוק, חלוקה למחוזות, [[בית משפט|בתי משפט]], תקשי"ר וכניסה על בסיס [[מכרז]] ועוד. מנגד, באו לידי ביטוי קווים פריזמטיים המתבטאים בפורמליזם- פערים בין המוצהר ובין הנעשה בפועל: אף שהקוד האתי מפורסם לציבור, בפועל ה[[אתיקה]] בעייתית, אי-הקפדה מספקת על טוהר המידות, [[שחיתות]], [[מכרז|מכרזים]] מכורים, וחוסר בשוויון הזדמנויות, שהתבטא במינויים פוליטיים על בסיס מפלגתי. ירידת כוחה של [[ההסתדרות]], [[הפרטה|תהליך ההפרטה]] החל משנות ה-80 וייעול המשרדים הממשלתיים בישראל, הביאו לפיחות בהשפעת חלק מן המאפיינים הללו.
 
בשנת [[1986]] הוקמה [[ועדת קוברסקי]] ברשותבראשות [[חיים ראובן קוברסקי]] ופרופ' [[יחזקאל דרור]], שהכינה תוכנית לרפורמה מבנית בכל רמות המינהל הציבורי בישראל, תוך קריאה לצמצומו. בין היתר סקרה ועדה את נושא ה[[מינוי פוליטי|מינויים הפוליטיים]] בישראל. לדבריה, בשנים הראשונות של המדינה היה שירות המדינה נגוע בפוליטיזציה רבה. בשנות השישים והשבעים החל תהליך של הדגשת הממלכתיות בשירות, אך החל מ[[המהפך]] של שנת [[1977]], חלה שוב נסיגה ותופעת המינויים הפוליטיים הגיעה לשיא. כתוצאה ממנה לא המתאימים ביותר ולעתים לא מתאימים כלל מבחינת כישורים זוכים בתפקיד, כ"[[שלל]]" כתוצאה מקרבתם למפלגת השלטון. כמו כן נוצרת התנפחות של המערכת הציבורית כתוצאה מתפקידים מיותרים.
 
אף שהתוכנית אושרה בממשלה, היא מעולם לא יושמה במלואה. בשנת [[1994]] הוקם פרויקט המשך בשם "רפורמות משרדים לדוגמה", בראשות [[דויד דרי]] ו[[יצחק גלנור]], שמטרתו יישום המלצות הוועדה על משרדי ממשלה ספציפיים, הבשלים לקדם רפורמה מעין זו. בסופו של דבר נכשלה גם תוכנית זו, בשל התנגדויות שונות, אף שהמשרדים ביצעו מספר שינויים מקומיים ברוח התוכנית.
משתמש אלמוני