מינהל ציבורי – הבדלי גרסאות

בשנותיה הראשונות התאפיין המינהל הציבורי ב[[מדינת ישראל]] במינהל פריזמטי: היא אימצה דפוסי התנהגות מסורתיים ומודרניים כאחד: מחד, המסגרת הפורמלית מתקופת [[המנדט הבריטי]]: חוק, חלוקה למחוזות, [[בית משפט|בתי משפט]], תקשי"ר וכניסה על בסיס [[מכרז]] ועוד. מנגד, באו לידי ביטוי קווים פריזמטיים המתבטאים בפורמליזם- פערים בין המוצהר ובין הנעשה בפועל: אף שהקוד האתי מפורסם לציבור, בפועל ה[[אתיקה]] בעייתית, אי-הקפדה מספקת על טוהר המידות, [[שחיתות]], [[מכרז|מכרזים]] מכורים, וחוסר בשוויון הזדמנויות, שהתבטא במינויים פוליטיים על בסיס מפלגתי. ירידת כוחה של [[ההסתדרות]], [[הפרטה|תהליך ההפרטה]] החל משנות ה-80 וייעול המשרדים הממשלתיים בישראל, הביאו לפיחות בהשפעת חלק מן המאפיינים הללו.

 

 

אף שהתוכנית אושרה בממשלה, היא מעולם לא יושמה במלואה. בשנת [[1994]] הוקם פרויקט המשך בשם "רפורמות משרדים לדוגמה", בראשות [[דויד דרי]] ו[[יצחק גלנור]], שמטרתו יישום המלצות הוועדה על משרדי ממשלה ספציפיים, הבשלים לקדם רפורמה מעין זו. בסופו של דבר נכשלה גם תוכנית זו, בשל התנגדויות שונות, אף שהמשרדים ביצעו מספר שינויים מקומיים ברוח התוכנית.