שקר לבן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שקר לבן ביהדות: הרחבה |
|||
שורה 18:
בית שמאי מקפידים על האמת, גם אם אמת זו אינה נעימה לשומע אותה. בית הלל מתגמשים בנקודה זו, ומעדיפים את [[כבוד]] ה[[חתונה|כלה]] ושמחת ה[[חתן]] על-פני האמת הצרופה.
הרב [[אליעזר מלמד]] מביא סיפור בו [[אהרן הכהן]] השתמש בשקר לבן, וכן מצטט מהספר [[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]] וממקורות נוספים, על פיהם קיים היתר כללי בהלכה לשקר לבן שמטרתו השכנת שלום בין אדם לחברו או [[שלום בית]] בין איש לאשתו: "לכתחילה, עדיף כמובן שלא להשתמש בהיתר לשקר, ולכן אם למשל, בא אדם ושאל את חבירו, האם פלוני דיבר עלי דברים רעים, עדיף להטות את השיחה לכיוונים אחרים. אבל אם הוא מתעקש, ודורש לדעת האם דברו עליו דברים רעים, מותר לומר שקר גמור מפני השלום."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://ph.yhb.org.il/08-02-14/ |כותרת=מצווה לשנות מפני השלום |תאריך_וידוא=8 ביולי 2017 |הכותב=הרב [[אליעזר מלמד]] ||ציטוט= |מידע נוסף=באתר [[פניני הלכה]]}}.}}
==ראו גם ==
| |||