סולימאן הראשון – הבדלי גרסאות

 

ב-1522, ריכז בנמל העיר [[מרמריס]] 300 אוניות ו-200,000 אנשי צבא וכבש את האי [[רודוס]] מידי מסדר ה[[הוספיטלרים]], שהיווה נקודה חשובה בנתיבי השייט של האימפריה לחלקיה בחופים המזרחיים והדרומיים של [[הים התיכון]]. סולימאן המפואר ביסס את שלטון האימפריה שעמד בראשה באזור ה[[בלקן]] והטיל אימה על תושבי [[וינה]], עליה הטיל מצור בעקבות ניצחונו המזהיר על הכוחות הנוצרים בהונגריה ב[[קרב מוהאץ']] בשנת [[1526]]. סולימאן בנה את [[חומות ירושלים]] העתיקה ואת [[שערי ירושלים]] הקיימים עד ימינו.

 

ב-1536, הוא הוציא להורג את ה[[וזיר גדול|וזיר הגדול]] וחברו הטוב מימי נעוריו, [[פרגלי איברהים פאשה]], לאחר שורת אירועים שלאחריהם השתכנע שאיברהים מהווה איום על שלטונו ואינו נאמן לו יותר. ב-1555, לאחר 40 שנה של מלחמות בלתי פוסקות מול ה[[ספווים]] (הפרסים), הצליח להגיע איתם להסכם, הסכם [[אמסיה]]. ההסכם קבע את קו הגבול לא רק בין פרס לאימפריה העות'מאנית אלא גם את קו הגבול בין הסונים לשיעים עד לימינו.

 

סולימאן הראשון נפטר בספטמבר 1566. בזכות מפעלו הגדול בירושלים, בניית [[חומות ירושלים|חומות העיר העתיקה]], קרוי כיום אחד הרחובות הראשיים בעיר, [[רחוב סולטאן סולימאן]]. נקבר ב[[מסגד סולימאנייה]] שב[[איסטנבול]].