טיפול דיאלקטי התנהגותי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לריקנות תגיות: הוספת קישורים תו כיווניות מפורש |
||
שורה 23:
'''תרפיה התנהגותית דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') היא שיטה בפסיכותרפיה שיועדה במקור לטיפול באנשים בעלי [[הפרעת אישיות גבולית]]{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0|{{צ-מאמר|מחבר=2. Lynch, T. R., Trost, W. T., Salsman, N., & Linehan, M. M. (2007).|שם=Dialectical behavior therapy for borderline personality disorder.|כתב עת=Annu. Rev. Clin. Psychol., 3, 181-205.}}}}.המאופיינים בהתנהגות של הרס עצמי, כיוון שמיומנויות בין-אישיות חשובות, ויסות רגשות והכלה של מצוקה רגשית חסרות אצלם באופן ניכר{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1|{{צ-מאמר|מחבר=3. Panos, P. T., Jackson, J. W., Hasan, O., & Panos, A. (2014).|שם=Meta-analysis and systematic review assessing the efficacy of dialectical behavior therapy (DBT).|כתב עת=Research on Social Work Practice, 24(2), 213-223.}}}}. על כן, מחקר רב בתחום הפסיכולוגיה היישומית מתייחס לאוכלוסייה זו. עם זאת, טיפול התנהגותי דיאלקטי נמצא אפקטיבי גם עבור אוכלוסיות קליניות נוספות, כגון אנשים עם [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], [[דיכאון קליני|דיכאון מז'ורי]] ודיכאון עם הפרעות אישיות נלוות{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}.
תרפיה התנהגותית דיאלקטית נמצאה יעילה באופן מובהק בהפחתת [[התאבדות|התנהגויות אבדניות]] ופגיעות עצמיות{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:2|{{צ-מאמר|מחבר=Kliem, S., Kröger, C., & Kosfelder, J. (2010).|שם=Dialectical behavior therapy for borderline personality disorder: a meta-analysis using mixed-effects modeling. |כתב עת=Journal of Consulting and Clinical Psychology, Vol 78(6), Dec 2010, 936-951}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1}}. בנוסף, הפרעות נלוות שהמטופלים דיווחו עליהן, כגון: דיכאון, [[חרדה]], כעס בלתי נשלט ותחושת [[ריקנות]] וניתוק עצמי, השתפרו בעקבות טיפול התנהגותי דיאלקטי בהשוואה לטיפול רגיל{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}, אם כי ממצא זה איננו עקבי לאורך כל המחקרים{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1}}. יתכן ואי עקביות זו נובעת מהבדלים סימפטומטיים בין קבוצות הטיפול, קושי במיקוד הממדים המרובים של התנהגויות אלו{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}} והבדלי מין (נבדקו בעיקר נשים{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}. במוקד הטיפול - מעבר מהתנהגויות מסכנות חיים (מוקד גבוה בהיררכית הטיפול) למטרות טיפול נמוכות יותר בהיררכיה הטיפולית{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}. התרפיה נמצאה כמסייעת למטופלים לפתח יכולות בין-אישיות, כגון: ניהול סיטואציות חברתיות באופן טוב יותר{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}. בהשוואה לטיפולים סטנדרטיים (TAU – treatment as usual), המטופלים בתרפיה התנהגותית דיאלקטית הציגו הפחתה משמעותית יותר בסיכון הרפואי המשויך להם, כפי שנמדד על ידי סך ימי האשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים, בנשירה מהטיפול והתנגדות לו{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}.
קיימות מספר ביקורות על הטיפול. ראשית, ישנן מגבלות עקב ההטרוגניות של התסמינים בהפרעות הנלוות להפרעת אישיות גבולית, כמו: חרדה ומצבי לחץ, הפרעות אכילה אשפוז ועוד. הטרוגניות זו עשויה לסבך את התכנון והיישום של הטיפול והאפקטיביות שלו{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:2}}. למרות הביסוס המדעי החזק של טיפול זה קיימים מספר פערים בספרות, כמו: מיעוט יחסי של גברים או מיעוט מטופלים ומידע מועט בספרות על החשיבות היחסית של רכיבים שונים של הטיפול ולתוצאות הטיפול. יתרה מכך, למרות שניסיונות ראשוניים ליישם שיטה זו באבחנות אחרות מהפרעת אישיות גבולית כבר מובטחים, יישומים אלה עדיין ניסיוניים וממתינים לעדויות מחקריות נוספות{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:0}}. כמו כן, חסרים נתוני מעקב ארוכי טווח על מנת להסיק שטיפול זה משפר את איכות החיים של החולים{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:2}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:1}}. לבסוף, מחקרים עתידיים צריכים להשוות שיטת טיפול זו עם טיפולים אחרים שספציפיים לסימפטומים של הפרעת אישיות גבולית אשר הוכיחו את יעילותם, וזאת באמצעות מספר נקודות הערכה ארוכות טווח{{הערה|שם=הערה מספר 20170524041803:2}}.
| |||