היסטוריה של ממלכת ירדן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לניכור |
||
שורה 67:
יצירתה של האמירות, כישות לאומית מובחנת, הגיעה כהפתעה עבור יושביו של האזור אשר נועד להיכלל בשטח האמירות החדשה של עבדאללה. תושבי האזור כללו קבוצות שבטיות רבות ושונות, אשר קיימו אך קשרים רופפים ביניהם, וחסרו כל תודעה לאומית משותפת, אשר בהתאם לעיקרון הלאומיות האירופי היווה תנאי מוקדם להקמתה של כל [[מדינה]]. יתרה מזאת, שטחה של האמירות הורכב למעשה משני חלקים בעלי אוריינטציה שונה במידה רבה. חלקה הצפוני של האמירות, אשר הושפע בעיקר מאזור [[סוריה]], נחשב לחלק המפותח והמתקדם של האמירות, וכלל [[סוחר]]ים ובעלי מלאכה בעלי קשרים מסחריים עם אחיהם בסוריה ובעיראק. לעומת זאת, חלקה הדרומי של האמירות, אשר נחשב לחלק הנחשל והמבודד של האמירות, כלל בעיקר [[בדואים|שבטים בדואים]] נוודים, אשר מקורם באזור [[חצי האי ערב]] ועסקו בעיקר ב[[חקלאות]] וב[[רעיית צאן]]. נוסף על כך, תושביו של כל אזור אחזו בנטיות בדלניות ונטו להגדיר עצמם ביחס לאזור המובחן בו חיו, וכן ביחס למוצאם המשפחתי. במהרה התברר, כי הניסיון להחליף את הזהויות המקומיות השונות בזהות לאומית אחת כוללת עתיד להיות משימה ארוכה ומסובכת, אשר יצרה חיכוכים רבים בין תושבי האמירות, ולאורך השנים אף הובילה למספר התפרצויות אלימות בקרב תושבי האזורים{{הערה|Joab B. Eilon, '''The Making of Jordan: Tribes, Colonialism and the modern state''', London: I.B. Tauris & co ltd, 2007, Pp. 37-46}}.
במצב עניינים זה, יתרונו הגדול של עבדאללה היה מוצאו החיג'אזי, אשר הודות לו לא היה קשור ישירות לאחד משני האזורים. עובדה זו אפשרה לו להציג עצמו כשליט עליון המחויב לשני האזורים כאחד, ולהימנע ממראית עין של העדפה לאחד מהשניים, תדמית שהייתה עלולה להקים עליו את תושבי האזור השני. מסיבה זו, הקפיד עבדאללה במהלך כל ימיה של האמירות ההאשמית של עבר הירדן, ועד לקבלת העצמאות מבריטניה בשנת [[1946]], למנות את ראשי ממשלתו מקרב מועמדים שאינם בני המקום, אלא ממוצא ערבי מחוץ לגבולות האמירות. כך מנע יצירת [[ניכור]] בין השלטון הירדני לבין אחת מקבוצות האוכלוסייה הגדולות בחבל הארץ עליו הופקד. נוסף על כך, פעל עבדאללה על מנת לנסות וליצור מעין זהות לאומית חדשה ומובחנת, המבוססת על נאמנות לבית המלוכה ההאשמי, אשר אף אם לא תחליף לחלוטין את הזהויות הישנות, הרי שלכל הפחות תוכל להוות משקל נגד להן{{הערה|Arthur r. Day, East Bank/West Bank, '''Jordan and the Prospects for Peace''', New York: Council on Foreign Relations, Inc, 1986, Pp. 16-23}}.
===הקמתו של הלגיון הערבי===
| |||