דקיוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1 הרומית
שורה 7:
==קורות חייו==
===מילדות ועד למינויו לקיסר===
דקיוס נולד בעיר הרומאית '''בודליה''' היום כפר בשם [[מרטיניצי]] ב[[סרביה]]. הוא פילס את דרכו בעולם הפוליטיקה של האימפריה הרומאיתהרומית והיה סנאטור ושירת כ[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] בשנת [[232]] ולאחר מכן מושל [[מואסיה]] ו[[גרמניה תחתית]] ומשנת [[235]] עד לשנת [[238]] שירת כמושל [[היספניה טארקוננסיס]], לאחר מכן הוא מונה ל[[פרפקט]] (אדמיניסטרטור) של העיר רומא תחת שלטונו של הקיסר [[פיליפוס הערבי]].
 
בשלב לא ידוע של חייו הוא התחתן עם '''הרניה קופרסניה אטרוסקילה''' ככל הנראה בת למשפחת סנטורים.
שורה 13:
בנו הבכור הרניוס אטרוסקוס נולד ככל הנראה בין השנים [[220]] ו-[[230]] וליווה את אביו בכל מסעותיו ומלחמותיו ולקראת סוף שלטונו מינה אותו ל[[אוגוסטוס (תואר)|אוגוסטוס]] כלומר שליט לצידו. בנו הצעיר, '''הוסטיליאן''' לא זכה למעמד זהה.
 
המצב האימפריה הרומאיתהרומית היה בכי רע, ומפקדי צבא רומאיים מפרובינציות שונות מרדו כנגד השלטון המרכזי בתקווה לתפוס את כיסא הקיסרות או לקרוע נתחים מגוף האימפריה. בשנת [[245]] נשלח דקיוס, שהיה ידוע כתומך נאמן של הקיסר, לדכא מרידות של [[שבטים גרמאניים|השבטים הגרמאניים]], ומרד של מפקד של כוחות הרומאיים על ה[[דנובה]]. יש מקום להניח כי שליחתו של דקיוס רחוק מהבירה רומא נועדה להרחיקו ממוקדי הכוח ולא בהכרח מתוך הכרה ביכולותיו כמצביא אלא מתוך חשש ממעמדו כמתחרה. תוך כדי הקרבות החלה מרידה בקרב החיילים כנגד הקיסר, ככל הנראה על רקע רצונם בנתחים גדולים יותר בשלל המלחמה, מפקדי הצבא הרומאי שתחת פיקוד דקיוס הכריזו עליו כקיסר - לכאורה בניגוד לרצונו. לפיליפוס לא הייתה כל ברירה אלא לגייס את הלגיונות שנותרו נאמנים לו ולצאת לצפון איטליה על מנת להתעמת עם דקיוס, בעימות בין הצבאות שנערך באביב [[249]] בסמוך לעיר [[ורונה]] נהרג פיליפוס (וייתכן כי נרצח על ידי חייליו), בנו הצעיר הוצא להורג מיד לאחר מכן על ידי [[המשמר הפרטוריאני]] והסנאט הכריז על דקיוס כקיסר.
 
====רדיפת הנוצרים====
שורה 21:
====מותו של הקיסר====
 
תקופת שלטונו הקצרה של דקיוס נחשבת לשיא של [[משבר המאה ה-3]] במהלכו התחלפו 25 קיסרים על כס השלטון, והקיסרות חוותה משברים צבאיים, מדיניים וכלכליים חמורים. בנוסף, בשנת 251 פרצה מגפת סיפריאן - ככל הנראה [[אבעבועות שחורות]], שגרמה לתמותה גבוהה ופגעה בכוח האדם שעבד בחקלאות, אך בעיקר ביכולתה של הקיסרות לגייס חיילים לצבאה ולהגן על עצמה. השבטים הגרמניים שחשו את חולשת האימפריה החלו בסדרת פלישות נועזות אל מעבר לגבולות שחייבו את דקיוס לצאת לסדרת מערכות על מנת להדוף את הפולשים, בתקופה זו החלו ה[[גותים]] את סדרת התקפותיהם על האימפריה הרומאיתהרומית, אחת ההתקפות המתועדות הראשונות הייתה בתקופת שלטונו של דקיוס וכוונה כנגד [[תראקיה]]. הצבא הרומאי הצליח להפתיע את הפושטים בסמוך לעיר [[ניקופול (בולגריה)]]. הגותים החלו בנסיגה אך משבשלו התנאים לטובתם הם סבו על עקבותיהם ותקפו את הצבא הרומאי שחנה באתר הסמוך לעיר הבולגרית המודרנית [[סטארה זאגורה]], הרומאים הופתעו מעצם ההתקפה ומעצמתה ונפוצו לכל רוח ובראשם דקיוס, הייתה זו הפעם הראשונה שקיסר רומאי ברח מפני התקפה של "ברברים". הגותים ניצלו את הצלחתם וכבשו את [[פלובדיב|פיליפופוליס]].
 
דקיוס שצבאו לא הושמד, הצליח לאסוף את כוחותיו ולהגיע למגע עם הגותים שבשלב זה היו מותשים מהלחימה והציעו תנאי הפסקת אש שעיקרם נסיגה תמורת מעבר חופשי ובטוח, דקיוס סירב והצבאות נפגשו ב-[[25 ביוני]] [[251]] ב[[קרב אבריטוס]] המכריע. הקרב נערך בפרובינציית [[מואסיה]] בסמוך לעיר הבולגרית המודרנית [[ראזגרד]], על פי היסטוריונים ביזנטיים מאוחרים, בנו של דקיוס '''הרניוס אטרוסקוס''' נהרג מיד בתחילת הקרב ועל כך אמר הקיסר "אין מקום לקינה, מות חייל אחד איננו איבדה גדולה לאימפריה". הצבא הרומאי נלכד בביצות שבשדה הקרב והושמד לחלוטין, הקיסר דקיוס עצמו היה בין הנספים וזכה לכבוד המפוקפק להרשם בספרי ההיסטוריה כקיסר הראשון שנהרג במלחמה כנגד אויב זר.