תאוריית ההיקשרות – הבדלי גרסאות

'''תאוריית ההתקשרות''' (באנגלית: '''Attachment Theory)''' הנה [[תאוריה]] ב[[פסיכולוגיה התפתחותית|פסיכולוגית התפתחותית]] שנוצרה על ידי [[ג'ון בולבי]], [[פסיכואנליטיקאי]] [[בריטי]], בשנים 1969 - 1982 יחד עם שותפתו ה[[אמריקאים|אמריקאית]] [[מרי איינסוורת']]. זוהי אחת התיאוריותהתאוריות הפסיכולוגיות המשפיעות ביותר בחמישים השנים האחרונות, לאחר שהניעה פרסום של אלפי מחקרים וכתיבה של עשרות ספרים. התאוריה עוסקת בקשר המתפתח בין הילד לאמו במהלך שנות חייו הראשונות, כבונה את התייחסותו של הילד לעולם החברתי הסובב אותו, וכן את תפיסתו העצמית.

תיאוריהתאוריה זו מבוססת על ההנחה שבנפש ה[[פעוט]] טבוע צורך מולד ואוניברסלי ליצור קשר עם מטפל מרכזי אחד לפחות, וקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של התינוק. זאת בניגוד ל[[פסיכואנליזה|תאוריה הפסיכואנליטית]] של [[זיגמונד פרויד|פרויד]], לפיה מה שמניע את התינוק הוא סיפוק דחפים וצרכים פיזיים.

סוג ההתקשרות בין התינוק לבין הדמות המטפלת בו תלוי ביכולת המטפל לקלוט את הסימנים שהתינוק משדר ולהגיב אליהם בהתאם. מכאן, שתפקיד המטפל, מעבר לסיפוק צרכיו הפיזיולוגיים של התינוק, הוא גם ביצירת סביבה בטוחה עבור התינוק אשר תרגיע אותו ותווסת את רמת החרדה שלו. הבסיס הבטוח מאפשר לתינוק לחקור את סביבתו ולפתח עצמאות מבלי שיחוש מאוים מהסכנה של אבדן הקשר עם דמות ההתקשרות. ברגעים בהם חש התינוק שהמתח מסביבו מכביד עליו, הוא יכול לשוב לדמות ההתקשרות. יכולת התנסות זאת של התינוק, הנה בעלת חשיבות מכרעת כבסיס להתפתחות הביטחון העצמי ואמונו בעולם. תינוק, אשר המבוגר המטפל בו זמין, רגיש ומגיב לאיתותיו, מפתח בטחוןביטחון עצמי ומפנים את התחושה שאינו לבד. ומכאן שעבור תינוק זה פוחתים בצורה משמעותית הסיכויים לחרדת נטישה או חוסר ביטחון וחרדה במצבים של פרידה. וכמו כן עולים הסיכויים שיתעניין בחקר הסביבה וביצירת קשר של קרבה עם אנשים אחרים.

# '''התקשרות בטוחה -''' תינוקות שבחנו את הצעצועים בעצמם אך בדקו מדי פעם שהאם נמצאת, הגיבו בסקרנות ובחשש כלפי הזרה והעדיפו בברורבבירור את האם על פניה. כמו כן, הם היו במצוקה סבירה כשאמם יצאה, הפגינו סימני מחאה עם הפרידה ממנה (תרעומת או בכי) ושמחו מאוד כשהיא חזרה (הושיטו זרועות פתוחות, התכרבלו בזרועותיה, התנחמו ונרגעו בקלות). הם בטאו את רצונם בקרבתה של האם ומורגש היה שנוכחותה מעניקה להם בטחוןביטחון ומאפשרת להם מידה רבה של עצמאות. לפי איינסוורת', לתינוקות אלו היה מודל עבודה של ניסיונות חיפוש קירבה מוצלחים. הם הפגינו ביטחון בנגישות ובתגובתיות של האם והיעדר חרדה מפני אפשרות של פרידה ממנה. תינוקות אלו הראו פעילות תקינה של מערכת ההתקשרות.

# '''התקשרות חרדה נמנעת -''' תינוקות שנראו עצמאים. הם בחנו את הצעצועים מבלי לחפש את האם ולעתים אף היה ניראה שהם מתרכזים בהם על מנת להימנע ממנה. הם הפגינו רתיעה מהזרה וכעס על הפרידה מהאם אך נשארו אדישים גם כשהיא חזרה והתעלמו ממנה בצורה הפגנתית למרות שבדיקה של דפיקות הלב שלהם הוכיחה שהייתה לעזיבתה השפעה חזקה עליהם. הם מיעטו מאוד לחפש את קירבתקרבת אמם ואת מגעה. מיעטו לבכות ולעתים קרובות נמנעו מקשר עין עם האם ומקרבה פיזית אליה. לפי איינסוורת' תגובות אלו נבעו מחוסר בטחוןביטחון בנגישות של אמם ובתגובתיות שלה. תינוקות אלו הראו תת -פעילות של מערכת ההתקשרות.

==== חלוקה עדכנית - מימדיתממדית====

* פרופ' מיקולינסר, מ', וד"ר ברנט, א' (2005). תאוריית ההתקשרות. מתוך גליוןגיליון נושא מיוחד של כתב העת מפגש. מאת: מערכת פסיכולוגיה עברית.