הבדלים בין גרסאות בדף "אסון מחניים"

אין שינוי בגודל ,  לפני 3 שנים
מ
מ (תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#)
מ (בוט החלפות: \1\2"ם\3)
בראשית אוגוסט 1975 נתנה דורנר את החלטתה, לפיה הועמדו לדין שני אנשי חיל אוויר, פקח טיסה בדרגת רב"ט שהיה במגדל הפיקוח בעת האסון ובקר-אוויר בדרגת סגן. משפטם של השניים נמשך חודשים רבים, ובסופו החליט [[בית דין צבאי (ישראל)|בית הדין הצבאי]] שבפניו הובאו לדין, כי הרב"ט אינו צריך להשיב לאשמה.
 
הפרקליט הצבאי הראשי ערער על החלטה זו של בית הדין הצבאי בפני בית הדין הצבאי לערעורים בראשותו של אל"מם (מיל.) [[מאיר שמגר]], שופט [[בית המשפט העליון]]. שמגר החליט להחזיר את הדיון בעניינו של הרב"ט לבית הדין הצבאי המחוזי. בנוסף, העיר בית הדין הצבאי לערעורים בהחלטתו: {{ציטוטון|רשלנותו של הנאשם, בין אם תוכח ובין אם לאו, אינה שוללת אחריותו בפלילים של מאן דהוא אחר, כי לא אחת ואירוע טרגי הוא תוצאה של הצטברותם של אירועים, מעשים ומחדלים... ראוי כי הגורמים המוסמכים לכך יתנו דעתם לאמירה זו כדי שיקבע מי הדרג הפיקודי האחראי לכך שהנחתתם בשלום של מטוסים הופקדה למעשה בידי אלת המזל}}.
 
===נובמבר 1976 עד פברואר 1977===
משום כך תבעו ההורים להשלים את החקירה, ודרישתם זו אך התחזקה נוכח חששם כי אם החקירה לא תחודש, עלולה לחול עליה [[התיישנות]], שלגבי עבירות צבאיות חלה שלוש שנים לאחר התאונה. במאבקם זה פנו ההורים אל [[היועץ המשפטי לממשלה]] פרופ' [[אהרן ברק]]. בינואר 1977, כשלושה חודשים לפני תחילת ההתיישנות, כתב פרופ' ברק לפרקליט הצבאי הראשי, כי יש להורות מיד על חידוש החקירה על ידי שופט חוקר שיחקור מהם גורמי התאונה ומי האחראים לה בדרגים השונים. באותו חודש, בינואר 1977, התקבלו נציגי ההורים לשיחה על ידי חברים בו[[ועדת החוץ והביטחון]]. שר הביטחון [[שמעון פרס]] והיועץ המשפטי של משרדו הבטיחו לוועדת המשנה שעסקה בנושא, כי לא תחול התיישנות על חקירת נסיבות התאונה וביקשו לדחות מינוי שופט חוקר בגלל הליך משפטי אחר, שהתקיים באותו זמן והוא - משפטו החוזר של הרב"ט.
 
ההורים לא הרפו ובסופו של דבר כפה השר פרס את דעתו על הרמטכ"ל [[מרדכי גור]] והורה לו להקים ועדת חקירה, לאחר שיסתיים משפטו של הרב"ט. ההורים, שחששו כי עם תום שלוש השנים ליום בו אירעה התאונה תחול ההתיישנות, עתרו ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]]. בדיונים ממושכים שנערכו בין נציגי ההורים לבין נציגי [[משרד הביטחון]], סוכם על הקמת ועדת חקירה, שהיה מותר לה לחקור על פי הרכבה גם קצינים בדרגת אלוף, כמו מפקד חיל האוויר. הרכב הוועדה: אלוף [[מנחם מרון]] - יו"ר, אל"מם (מיל.) [[אליעזר כהן]] ודב שפי. הוועדה הודרכה לסיים עבודה או לפחות להגיש מסקנות ביניים לפני [[18 באפריל]] 1977, הוא יום מלאת שלוש שנים לתאונה.
 
===מרץ 1977 עד ספטמבר 1978===