א-ריש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''א-ריש''' הייתה שכונה ערבית של [[יפו]] ממזרח לשכונת [[אבו כביר]]. לפי אחת המסורות קיבל התל את שמו, שמשמעותו "תל הראשים", ב-[[1775]], כאשר קצין מצרי שמרד בטורקים טבח בתושבי [[יפו]] וריכז את גולגלותיהם במקום.
 
בפרוץ שלב א' של [[מלחמת העצמאות]] - מלחמת האזרחים, ריחף איום ממשי גם על שכונותיה הדרומיות של תל אביב, על [[בת ים]], [[מקווה ישראל]], ושכונות מולדת ו גרין שבפאתי [[חולון]]. הערבים זיהו את יתרון הגובה של תל א-ריש שחלשה על סביבותיה מרום 44 מטרים והציבו עליה שני [[מקלע כבד|מקלעים כבדים]] מדגם [[שפנדאו]], האחד בבית הלבן שבגבעת החרבה והאחר בבית האדום. ב-12 לדצמברבדצמבר 47 התקיפו ערבים, מעמדה בגבעת החרבה בפאתי תל א-ריש, בירי, את שכונת גרין בחולון והניסו יהודים מבתיה הקיצוניים. בפעולת תגמול למחרת כבשו אנשי פלוגת החי"ש החולונית, לימים פלוגה ב' של [[גדוד 51]] של [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|גבעתי]] , את הגבעה ופרקו את עמדת הירי אך נאלצו לסגת מפני התקפת נגד ערבית במהלכה נהרג אחד הלוחמים. התחבורה היהודית מתל אביב לחולון ומשם לירושלים ולמושבות הדרום בואכה [[נגב]] שבה ונתקפה מאבו כביר וא-ריש.{{הערה|{{דבר||3 ערבים נהרגו בתל א-ריש|1947/12/23|00110}}}} עקב כך הוסטה בינואר 48 התחבורה לנתיב חדש - [[דרך הביטחון]], בשולי השכונות הדרומיות של תל אביב (כיום [[דרך בן-צבי]]). דרך זו שימשה את תחבורת היישוב היהודי עד כיבוש האזור. תל א-ריש שמעל לכפר נכבשה בראשונה על ידי כוחות חטיבת גבעתי ב[[מבצע חמץ]] ב-[[28 באפריל]] [[1948]], אך הם נאלצו לסגת באבדות כבדות לאחר [[התקפת נגד]] של הערבים, והתל שב ונתפס בידי הערבים. עם ניצחונות ההגנה במבצע חמץ פינו הערבים את האזור. הקרב העיקרי היה סביב עמדת ה[[פילבוקס]] על התל. כיום הפילבוקס נמצא בתחומו של פארק בשכונת [[תל גיבורים (חולון)|תל גיבורים]] ב[[חולון]], ובמקום אתר זיכרון ובו הסבר על הקרב.
 
בא-ריש נשמרו במשך תקופה ארוכה הבתים המקוריים של השכונה. בשנים הראשונות לאחר כיבוש השכונה שימשו הבתים ל[[מחנה צבאי]] ולאכלוס [[עולה חדש|עולים חדשים]]. אחד המבנים הגדולים אשר שוכן על הכביש הראשי{{הערה|דרך בן-צבי פינת רחוב 3382}} היה למוסד ילדים של [[הוועדה לעליית הנוער הדתי|עליית הנוער הדתי]]. הייתה בו חברת נוער של כחמישים חניכים וחניכות, מעל גיל 15, שעלו מ[[צפון אפריקה]]. המוסד נועד להכין אותם לחיי עבודה. בשנת [[1952]] נסגר המוסד, וחניכיו עברו ל[[כפר בתיה]]{{הערה|1=המקור: הארכיון הציוני המרכזי s75/14617}}. במבנה שנותר פנוי הוקם מועדון [[גדנ"ע קליעה]].