ז'אן-ז'אק רוסו – הבדלי גרסאות

==השפעתו==

[[קובץ:Allan Ramsay 003.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של רוסו משנת 1766]]

 

רעיונותיו של רוסו על הדמוקרטיה שונים אף הם מן הגישות של ה[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיה הליברלית]] הנהוגות כיום. פרט להתנגדותו לדמוקרטיה ייצוגית, שקיבלה את צורתה המודרנית ואת הבסיס האידאולוגי שלה בכתבי [[הפדרליסט]] שפרסמו [[ג'יימס מדיסון]], [[אלכסנדר המילטון]] ו[[ג'ון ג'יי]] בעשור שלאחר מותו, הבחין רוסו גם בין "הרצון הכללי" ו"רצון הרוב". רוסו סבר כי לא תמיד רצון הרוב הוא הצודק, וכי מטרת הממשל הטוב היא להבטיח את ה[[חירות האדם|חירות]], ה[[שוויון]] וה[[צדק (מוסר)|צדק]] לכל אזרחי המדינה, ואחת היא מהו רצון הרוב. עם זאת, רוסו לא ייחס להבדל בין רצון הרוב והרצון הכללי חשיבות מכרעת, שכן סבר כי הפרט, כיצור תבוני ורציונלי, יגשים את רצונו הפוליטי בדרך שתיצור הסכמות מוחלטות. בראייתו את הפרט כיצור רציונלי הכשיר לקבלת הכרעות ואזרחות פעילה, הצטרף רוסו להוגים בני דורו, שערערו את בסיס ה[[מלוכנות]] ה[[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטית]] הנהוגה בימיהם מחד, אך לא הגבילו את מוסרות שלטון העם, באופן בו נהגו אבות החוקה האמריקנית, מאידך. [[ג'ון סטיוארט מיל]] בחיבורו המפורסם ביותר, "[[על החירות]]", שלל מכול וכול את הרעיון שהחברה כגוף רשאית לכפות את עמדותיה ורצונותיה על היחיד, ולו גם השקפותיו ודבריו של אותו יחיד אינן עולות בקנה אחד עם מה ש"הכלל" רואה כנכון או כצודק.