ויקיפדיה

מייק בראנט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עריכה
שורה 1:
{{מוזיקאי
|שם=מייק בראנט
|תמונה=Mikebrantuvie.jpg
|כיתוב=
|שם לידה=
שורה 20:
|אתר אינטרנט=
|סיווג=זמר}}
'''מייק בראנט''' (נולד בשם '''משה ברנד''', ידוע גם ב[[שם במה|שם הבמה]] '''מייק סלע'''; [[1 בפברואר]] [[1947]], [[י"א בשבט]] [[ה'תש"ז]] - [[25 באפריל]] [[1975]], [[י"ד באייר]] [[ה'תשל"ה]]), היה [[זמר]] [[ישראלים|ישראלי]]-[[צרפתי]] שהתפרסםשהחל בעיקראת ב[[צרפת]]דרכו ובישראל, אך ללא הצלחה, אז עבר לצרפת והתפרסם. למרות שבתחילת דרכו לא הכיר שום מילה בשפה ה[[התאבדות|התאבדצרפתית]], רק קרא מילים צרפתיות שנכתבו לו באותיות בעברית, זכה להצלחה רבה לאור קולו העמוק בשיאומראהו הצלחתוהנאה. בראנט היה הזמרלזמר הישראלי המצליח ביותר מחוץ לגבולות המדינה, ושירו הידוע ביותר הוא "Laisse Moi T'aimer" (לֶס מוּאה טֶמֶה - הניחי לי לאהוב אותך).
 
==ביוגרפיה==
משה ברנד נולד ב־[[1 בפברואר]] [[1947]] ב[[מחנות המעצר בקפריסין|מחנה המעצר]] [[פמגוסטה]] בקפריסין להורים [[יהודים]] פולנים שנמלטו מאימת [[השואה]] (אימו, ברוניה רוזנברג, נמלטה ממחנה הריכוז [[אושוויץ]] ואביו, פישל ברנד, נמלט מהחזית הסובייטית) והתחתנו בקפריסיןב[[קפריסין]], לאחר שגורשו מהארץ על ידי ה[[בריטים]] עם שאר ה[[מעפילים]]. אמו נאלצה ללדת אותו בתנאים קשים. לאחר עליית המשפחה לארץ הם התיישבו ב[[חיפה]] וחיו חיי דחק. משה הילד לא פצה את פיו עד הגיעו לגיל 5. בגיל 12, מאחר שלא השתלב בבית הספר "כרמלי", עבר משה ל[[גשר (קיבוץ)|קיבוץ גשר]]. לאחר כשנה שב לבית הוריו ועבד במגוון עבודות מזדמנות (שומר ב[[המוזיאון הימי הלאומי|מוזיאון הימי הלאומי]], מוכר קרח, סבל ועוד). הוא שוחרר משירות ב[[צה"ל]] בשל ניתוח שעבר ב[[קיבה]] בגיל 15.▼
===נעוריו ותחילת דרכו===
▲משה ברנד נולד ב־[[1 בפברואר]] [[1947]] ב[[מחנות המעצר בקפריסין|מחנה המעצר]] [[פמגוסטה]] בקפריסין להורים [[יהודים]] פולנים שנמלטו מאימת [[השואה]] (אימו, ברוניה רוזנברג, נמלטה ממחנה הריכוז [[אושוויץ]] ואביו, פישל ברנד, נמלט מהחזית הסובייטית) והתחתנו בקפריסין, לאחר שגורשו מהארץ על ידי ה[[בריטים]] עם שאר ה[[מעפילים]]. אמו נאלצה ללדת אותו בתנאים קשים. לאחר עליית המשפחה לארץ הם התיישבו ב[[חיפה]] וחיו חיי דחק. משה הילד לא פצה את פיו עד הגיעו לגיל 5. בגיל 12, מאחר שלא השתלב בבית הספר "כרמלי", עבר משה ל[[גשר (קיבוץ)|קיבוץ גשר]]. לאחר כשנה שב לבית הוריו ועבד במגוון עבודות מזדמנות (שומר ב[[המוזיאון הימי הלאומי|מוזיאון הימי הלאומי]], מוכר קרח, סבל ועוד). הוא שוחרר משירות ב[[צה"ל]] בשל ניתוח שעבר ב[[קיבה]] בגיל 15.
 
עם העליה בהצלחה החל ברנט להידרדר ל[[סמים]]. ב־[[22 בנובמבר]] [[1974]], במלון ב[[ז'נבה]], קפץ בראנט מחדרו של וינטרוב אשר בקומה החמישית, אך נפילתו נבלמה על ידי מרפסת בקומה השלישית. מייק שבר את רגלו ובילה כשישה שבועות בבית החולים. בראיון עמו התחרט על ניסיון ההתאבדות ואמר שהיה זה רגע של טירוף שהוא מקווה שלא יחזור על עצמו. לאחר שהשתחרר מבית החולים נכנס מיד לאולפן כדי להקליט את הלהיט החדש "Dis-Lui" (אמור לה).▼
 
ב-[[25 באפריל]] [[1975]] בראנט שם קץ לחייו, לאחר שקפץ ממרפסת דירה שבקומה השישית ברובע ה-16 בפריז. בן 28 היה במותו.▼
 
מייק בראנט נטמן ב[[מתחם בתי הקברות בחיפה|בית העלמין חוף הכרמל]] בחיפהב[[חיפה]], וקברו הפך אתר עלייה לרגל למעריציו. ישעד לויום כיוםקיימת קהילת מעריצים גדולה בצרפתשל בראנט ב[[צרפת]], בבלגיה[[בלגיה]], בקנדהב[[קנדה]] ובישראלוב[[ישראל]].▼
 
==קריירה==
בגיל 17 הצטרף כזמר ללהקה שהקים אחיו צביקה ונקראה "שוקולד". הם ניגנו במסיבות, ברחובות ובבתי קפה בחיפה וב[[תל אביב]]. בהמשך הצטרף ללהקה בשם "אמני השמיים" (הסקיימאסטרס{{הערה|1=חברי הלהקה :[[קובי ארליך]] פסנתר ועיבוד מוזיקלי, מייק ברנט שירה, יגאל סלע/דוד אזולאי תופים ויואל קוקל -גיטרה וקולות רקע}} שהיו גלגול של להקת "הצעירים העליזים" של קובי ארליך) והם הופיעו במועדוני הלילה של מלונות [[דן כרמל]] בחיפה ו[[מלון הילטון תל אביב|הילטון תל אביב]]. הוא ביצע שירים רבים ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]], זאת כאשר ידע לדבר ולקרוא רק [[עברית]]. באותה תקופה שינה משה ברנד את שמו לשם קליט ובינלאומי יותר, '''מייק סלע'''.
 
בשנת [[1968]] הקים [[יונתן כרמון]], מנהל [[היכל התרבות]], להקה של זמרים ישראלים שיצאו להופעות ברחבי העולם. אלו היו ימי הזוהר שלאחר [[מלחמת ששת הימים]]. הלהקה אליה צורף מייק כזמר הופיעה ברחבי העולם. לאחר כשנה עזב את הלהקה וחזר להופיע במועדון של [[מלון הילטון תל אביב]], שם ראה אותו בעל מועדון הלילה "באראקה" שבמלון הילטון [[טהראן]], והחתים אותו על חוזה עבודה. במהלך אחת מהופעותיו בטהראן ראתה אותו הזמרת הצרפתיה [[סילבי וארטאן]] שהתפעלה מכישרונו והבטיחה לו כי צפוי לו עתיד מזהיר בצרפת. יחד עם וארטאן היה ידידה קארלוס, שהיה ממארגני ההופעות של ה"ביסטאנגו" (בית קפה מפורסם בפאריז).
 
בעקבות הבטחותיה הגיע בראנט ב־[[9 ביולי]] [[1969]] ל[[פריז]] עם 3,000 [[דולר]] שחסך מהופעותיו בטהראןב[[טהראן]]. במשך עשרה ימים ניסה ללא הצלחה ליצור קשר עם וארטאן, שהייתה בסיבוב הופעות באותו הזמן, עד שלבסוף, כשהיה על סף חזרה ארצה, הצליח לתפוס את קארלוס בטלפון. קארלוס אירגן מפגש עם המפיק [[ז'אן רנאר]], שעבד, בין השאר, עם הזמר [[ג'וני האלידיי]]. רנאר הקשיב לבראנט מבצע את השיר "Summer Time" והתפעל מאוד מכשרונו. שבוע לאחר מכן נכנסו לאולפן ההקלטות של האמרגן [[ז'ראר טורנייה]] ("[[נסיך]] השאנסונים"), אשר הסכים לארח את בראנט בביתו, כדי להקליט את להיטו הראשון והמפורסם ביותר "Laisse Moi T'aimer", אותו חיבר רנאר. הם עבדו על השיר כחודשיים שלמים מכיוון שבראנט, אשר לא דיבר [[צרפתית]], נאלץ לשכתב בצורה פונטית את מילות השיר באותיות עבריות. מאוחר יותר שיכנעשכנע אותו רנאר לשנות את שם משפחתו מברנד ל'''בראנט''' כיוון ש-BRAND היה שמה של חברה למוצרי חשמל בצרפת ורנאר חשב ש-BRANT יהיה שם קליט יותר. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל ה[[מוזיקה]] הבינלאומי "מידם" (MIDEM) בינואר [[1970]]. הפסטיבל, ששודר בכל רשתות ה[[טלוויזיה]], הביא להצלחתו המסחררת של השיר. ה[[סינגל]], שיצא למחרת, נמכר בתוך שבועיים ב־50 אלף עותקים.
 
===שיא הצלחתו===
שורה 37 ⟵ 43:
בחורף [[1970]] הגיע לסיבוב הופעות בישראל. ההופעה הראשונה נערכה ב-31.12.1970 [[בהיכל הספורט יד אליהו]], ובה ביצע בעברית את "ערב טוב", שנכתב במשותף עם [[נחום היימן]]. בסיבוב ההופעות הזה ליוותה אותו הזמרת [[יפה ירקוני]]. בזמן [[מלחמת יום הכיפורים]] שוב הגיע בראנט לישראל כדי להופיע בהתנדבות בפני הכוחות הלוחמים.
 
===ההתאבדות===
בשנת [[1973]] הופיע ב־250 קונצרטים, חלקם בפני קהל של 6,000 עד 10,000 איש. בסוף אותה שנה חתם מייק על חוזה הפקה עם המפיק סימון וינטרוב, שהמשיך את מרוץ ההופעות הרצחני גם בשנה שלאחר מכן.
 
▲ב־[[22 בנובמבר]] [[1974]], במלון ב[[ז'נבה]], קפץ בראנט מחדרו של וינטרוב אשר בקומה החמישית, אך נפילתו נבלמה על ידי מרפסת בקומה השלישית. מייק שבר את רגלו ובילה כשישה שבועות בבית החולים. בראיון עמו התחרט על ניסיון ההתאבדות ואמר שהיה זה רגע של טירוף שהוא מקווה שלא יחזור על עצמו. לאחר שהשתחרר מבית החולים נכנס מיד לאולפן כדי להקליט את הלהיט החדש "Dis-Lui" (אמור לה).
 
▲ב-[[25 באפריל]] [[1975]] בראנט שם קץ לחייו, לאחר שקפץ ממרפסת דירה שבקומה השישית ברובע ה-16 בפריז. בן 28 היה במותו.
 
▲מייק בראנט נטמן ב[[מתחם בתי הקברות בחיפה|בית העלמין חוף הכרמל]] בחיפה, וקברו הפך אתר עלייה לרגל למעריציו. יש לו כיום קהילת מעריצים גדולה בצרפת, בבלגיה, בקנדה ובישראל.
 
==דיסקוגרפיה==
שורה 72 ⟵ 71:
* ‫{{נענע10|נילי אורן|מופע שנות השבעים|534188|26 בינואר 2008||bidur}}‬
* [http://glz.co.il/1150-16551-HE/Galatz.aspx מייק בראנט - הקלטה נדירה בעברית], באתר גל"צ
* מיני סדרה "Mike", [[איתן פוקס]].{{הערה|[http://www.gala.fr/l_actu/news_de_stars/mike_brant_le_film_remis_en_cause_341124 Mike Brant : le film remis en cause]}}
{{פרופילי מוזיקאים}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מייק_בראנט"