לוליטה (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי |ספר קודם= ל|קודם= ו |ספר הבא= ל|הבא=. (דיון)
שורה 47:
 
==סגנונו של הספר==
"לוליטה" מסופר כמעט כולו, לבד מהקדמה קצרה, על ידי הומברט עצמו, הפונה ישירות אל הקורא, [[חבר מושבעים|חבר המושבעים]] שלו, כדי שישמע את וידויו על חטאיו ופשעיו. ליתר דיוק, הוא מנצל את הקורא ואת אמתלת הוידוי, כדי לשוב ולהתהולל בזיכרון אהבתו ללוליטה ובמערכת היחסים היוצאתיוצאת דופןהדופן שלהם.
 
נבוקוב נוקט כאן צעד נועז במיוחד. הומברט הוא בעליל אדם בלתי שפוי, כוזב עד כלות, אגואיסטי, מתנשא, יומרני ועלוב, פדופיל חסר מצפון וכאמור, רוצח. אהבתו הגדולה ללוליטה, כפי שאף הוא מבין בסוף הספר, אינה אלא "חטא עקר ואנוכי". ובכל זאת, העובדה שהסיפור מסופר מפיו של הומברט, הופכת אותנו כמעט בהכרח שבויים בידיו, מזדהים בעל כורחנו עם תפישתו המעוותת את העולם. במילים אחרות, נבוקוב מציב אותנו במקום שבו הוא עצמו נמצא - מזדהים עם גיבור העלילה ותחושותיו, ומתעבים אותו בו זמנית על מעשיו. אנו מביטים דרך עיניו כגיבור המניע את העלילה, ובו זמנית גם כבובה חסרת אונים.